Isaiah (ישעיה) - Isaia 144

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לְדָוִד ׀ בָּרוּךְ יְהוָה ׀ צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעֹותַי לַמִּלְחָמָה	1 David. Benedictus Dominus, adiutor meus, qui docet manus meas ad proelium et digitos meos ad bellum.
2 חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבֹו חָסִיתִי הָרֹודֵד עַמִּי תַחְתָּי	2 Misericordia mea et fortitudo mea, refugium meum et liberator meus; scutum meum, et in ipso speravi, qui subdit populum meum sub me.
3 יְהוָה מָה־אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן־אֱנֹושׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ	3 Domine, quid est homo, quod agnoscis eum, aut filius hominis, quod reputas eum?
4 אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עֹובֵר	4 Homo vanitati similis factus est, dies eius sicut umbra praeteriens.
5 יְהוָה הַט־שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ	5 Domine, inclina caelos tuos et descende; tange montes, et fumigabunt.
6 בְּרֹוק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם	6 Fulgura coruscationem et dissipa eos; emitte sagittas tuas et conturba eos.
7 שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרֹום פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר	7 Emitte manum tuam de alto; eripe me et libera me de aquis multis, de manu filiorum alienigenarum,
8 אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר	8 quorum os locutum est vanitatem, et dextera eorum dextera mendacii.
9 אֱ‍לֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשֹׂור אֲזַמְּרָה־לָּךְ	9 Deus, canticum novum cantabo tibi, in psalterio decachordo psallam tibi,
10 הַנֹּותֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפֹּוצֶה אֶת־דָּוִד עַבְדֹּו מֵחֶרֶב רָעָה	10 qui das salutem regibus, qui redimis David servum tuum de gladio maligno.
11 פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי־נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר	11 Eripe me et libera me de manu filiorum alienigenarum, quorum os locutum est vanitatem, et dextera eorum dextera mendacii.
12 אֲשֶׁר בָּנֵינוּ ׀ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנֹותֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבֹות תַּבְנִית הֵיכָל	12 Filii nostri sicut novellae crescentes in iuventute sua; filiae nostrae sicut columnae angulares, sculptae ut structura templi.
13 מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפֹות מְרֻבָּבֹות בְּחוּצֹותֵינוּ	13 Promptuaria nostra plena, redundantia omnibus bonis; oves nostrae in milibus innumerabiles in campis nostris,
14 אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין־פֶּרֶץ וְאֵין יֹוצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ	14 boves nostrae crassae. Non est ruina maceriae neque egressus neque clamor in plateis nostris.
15 אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לֹּו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו	15 Beatus populus, cui haec sunt; beatus populus, cui Dominus est Deus.