Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 אַחֲרֵי־כֵן פָּתַח אִיֹּוב אֶת־פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת־יֹומֹו׃ פ	1 Post haec aperuit Iob os suum et maledixit diei suo
2 וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר	2 et locutus est:
3 יֹאבַד יֹום אִוָּלֶד בֹּו וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר	3 “ Pereat dies, in qua natus sum, et nox, in qua dictum est: “Conceptus est homo”.
4 הַיֹּום הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל־יִדְרְשֵׁהוּ אֱלֹוהַּ מִמָּעַל וְאַל־תֹּופַע עָלָיו נְהָרָה	4 Dies ille vertatur in tenebras; non requirat eum Deus desuper, et non illustretur lumine.
5 יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יֹום	5 Obscurent eum tenebrae et umbra mortis; occupet eum caligo, et involvatur amaritudine.
6 הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל־יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל־יָבֹא	6 Noctem illam tenebrosus turbo possideat; non computetur in diebus anni nec numeretur in mensibus.
7 הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל־תָּבֹא רְנָנָה בֹו	7 Sit nox illa solitaria nec laude digna;
8 יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי־יֹום הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן	8 maledicant ei, qui maledicunt diei, qui parati sunt suscitare Leviathan.
9 יֶחְשְׁכוּ כֹּוכְבֵי נִשְׁפֹּו יְקַו־לְאֹור וָאַיִן וְאַל־יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר	9 Obtenebrentur stellae crepusculi eius; exspectet lucem, et non sit, nec videat palpebras aurorae,
10 כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי	10 quia non conclusit ostia ventris, qui portavit me, nec abstulit mala ab oculis meis.
11 לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע	11 Quare non in vulva mortuus sum? Egressus ex utero non statim perii?
12 מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַהשָּׁ־דַיִם כִּי אִינָק	12 Quare exceptus genibus? Cur lactatus uberibus?
13 כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקֹוט יָשַׁנְתִּי אָז ׀ יָנוּחַ לִי	13 Nunc enim dormiens silerem et somno meo requiescerem
14 עִם־מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבֹות לָמֹו	14 cum regibus et consulibus terrae, qui aedificant sibi solitudines,
15 אֹו עִםשָׂ־רִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף	15 aut cum principibus, qui possident aurum et replent domos suas argento.
16 אֹו כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא־רָאוּ אֹור	16 Aut sicut abortivum absconditum non subsisterem, vel qui concepti non viderunt lucem.
17 שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ	17 Ibi impii cessaverunt a tumultu, et ibi requieverunt fessi robore.
18 יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא מְעוּ קֹול נֹגֵשׂ	18 Et quondam vincti pariter sine molestia non audierunt vocem exactoris.
19 קָטֹן וְגָדֹול שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו	19 Parvus et magnus ibi sunt, et servus liber a domino suo.
20 לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אֹור וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ	20 Quare misero data est lux, et vita his, qui in amaritudine animae sunt?
21 הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמֹונִים	21 Qui exspectant mortem, et non venit, et effodiunt quaerentes illam magis quam thesauros;
22 הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי־גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ־קָבֶר	22 gaudentque vehementer et laetantur sepulcro.
23 לְגֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכֹּו נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלֹוהַּ בַּעֲדֹו	23 Viro, cuius abscondita est via, et circumdedit eum Deus tenebris.
24 כִּי־לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי	24 Antequam comedam, suspiro, et quasi inundantes aquae sic rugitus meus.
25 כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי	25 Quia timor, quem timebam, evenit mihi, et, quod verebar, accidit.
26 לֹא שָׁלַוְתִּי ׀ וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא־נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׃ פ	26 Non dissimulavi, non silui, non quievi, et venit super me indignatio ”.