1 אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ־עוּץ אִיֹּוב שְׁמֹו וְהָיָה ׀ הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע | 1 - Arfaxad re de' Medi aveva soggiogato al suo impero molti popoli, e costruita una città fortissima, che chiamò Ecbatane, |
2 וַיִּוָּלְדוּ לֹו שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלֹושׁ בָּנֹות | 2 di pietre tagliate e squadrate. Ne fece le mura alte settanta cubiti, e larghe trenta; le sue torri poi fece alte cubiti cento, |
3 וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאֹות צֶמֶד־בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאֹות אֲתֹונֹות וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדֹול מִכָּל־בְּנֵי־קֶדֶם | 3 quadrate, di venti piedi per ogni lato, con le porte della medesima altezza delle torri. |
4 וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יֹומֹו וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת [אַחְיֹתֵיהֶם כ] (אַחְיֹותֵיהֶם ק) לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות עִמָּהֶם | 4 E si gloriava come un potente per la forza del suo esercito, e per la ricchezza delle sue quadrighe. |
5 וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיֹּוב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלֹות מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיֹּוב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיֹּוב כָּל־הַיָּמִים׃ פ | 5 Ma nell'anno dodicesimo del suo regno, Nabucodonosor re degli Assiri, che regnava nella gran città di Ninive, venne a battaglia con Arfaxad, e lo sconfisse |
6 וַיְהִי הַיֹּום וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבֹוא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹוכָם | 6 nella gran pianura chiamata Ragau, presso l'Eufrate il Tigri e il Jadason, nella pianura d'Erioc re degli Elici. |
7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ | 7 Allora il regno di Nabucodonosor crebbe in fama, ed il suo cuore montò in superbia. E mandò messaggi a tutti gli abitanti della Cilicia, di Damasco e del Libano, |
8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל־עַבְדִּי אִיֹּוב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע | 8 a' popoli che sono sul Carmelo ed in Cedar, agli abitatori della Galilea e della gran pianura di Esdrelon, |
9 וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיֹּוב אֱלֹהִים | 9 a tutti quelli che erano nella Samaria, ed al di là del fiume Giordano sino a Gerusalemme, ed a tutta la terra di Jesse sino al confini dell'Etiopia. |
10 הֲלֹא־ [אַתְּ כ] (אַתָּה ק) שַׂכְתָּ בַעֲדֹו וּבְעַד־בֵּיתֹו וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לֹו מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ | 10 A tutti questi mandò messaggi Nabucodonosor re degli Assiri. |
11 וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לֹו אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ | 11 Ma tutti d'accordo gli resisterono, rimandando a mani vuote que' messaggeri, e scacciandoli disonorati. |
12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל־אֲשֶׁר־לֹו בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל־תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְהוָה | 12 Allora, indignato il re Nabucodonosor contro tutti quei paesi, giurò per il trono e per il regno suo che farebbe vendetta di tutte quelle regioni. |
13 וַיְהִי הַיֹּום וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכֹור | |
14 וּמַלְאָךְ בָּא אֶל־אִיֹּוב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשֹׁות וְהָאֲתֹנֹות רֹעֹות עַל־יְדֵיהֶם | |
15 וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת־הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי־חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
16 עֹוד ׀ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן־הַשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
17 עֹוד ׀ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ ׀ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל־הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת־הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי־חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
18 עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנֹותֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכֹור | |
19 וְהִנֵּה רוּחַ גְּדֹולָה בָּאָה ׀ מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנֹּות הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל־הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
20 וַיָּקָם אִיֹּוב וַיִּקְרַע אֶת־מְעִלֹו וַיָּגָז אֶת־רֹאשֹׁו וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ | |
21 וַיֹּאמֶר עָרֹם [יָצָתִי כ] (יָצָאתִי ק) מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ | |
22 בְּכָל־זֹאת לֹא־חָטָא אִיֹּוב וְלֹא־נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים׃ פ | |