Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל־יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת־דָּוִיד לִמְנֹות אֶת־יִשְׂרָאֵל	1 Satan se dressa contre Israël et il incita David à dénombrer les Israélites.
2 וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־יֹואָב וְאֶל־שָׂרֵי הָעָם לְכוּ סִפְרוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד־דָּן וְהָבִיאוּ אֵלַי וְאֵדְעָה אֶת־מִסְפָּרָם	2 David dit à Joab et aux chefs du peuple: "Allez compter Israël, de Bersabée à Dan, puisrevenez m'en faire connaître le chiffre."
3 וַיֹּאמֶר יֹואָב יֹוסֵף יְהוָה עַל־עַמֹּו ׀ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל	3 Joab répondit: "Que Yahvé accroisse son peuple de cent fois autant! Monseigneur le roi, nesont-ils pas tous les serviteurs de Monseigneur? Pourquoi Monseigneur fait-il cette enquête? Pourquoi Israëldeviendrait-il coupable?"
4 וּדְבַר־הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל־יֹואָב וַיֵּצֵא יֹואָב וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל־יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִָם	4 Cependant l'ordre du roi s'imposa à Joab. Joab partit, il parcourut tout Israël, puis rentra àJérusalem.
5 וַיִּתֵּן יֹואָב אֶת־מִסְפַּר מִפְקַד־הָעָם אֶל־דָּוִיד וַיְהִי כָל־יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאֹות וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב	5 Joab fournit à David le chiffre obtenu pour le recensement du peuple; tout Israël comptait1.100.000 hommes tirant l'épée, et Juda 470.000 hommes tirant l'épée.
6 וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתֹוכָם כִּי־נִתְעַב דְּבַר־הַמֶּלֶךְ אֶת־יֹואָב	6 L'ordre du roi avait tant répugné à Joab qu'il n'avait recensé ni Lévi ni Benjamin.
7 וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וַיַּךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל׃ פ	7 Dieu vit avec déplaisir cette affaire et il frappa Israël.
8 וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־הָאֱלֹהִים חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְעַתָּה הַעֲבֶר־נָא אֶת־עֲוֹון עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד׃ פ	8 David dit alors à Dieu: "C'est un grand péché que j'ai commis en cette affaire! Maintenant,veuille pardonner cette faute à ton serviteur, car j'ai commis une grande folie."
9 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־גָּד חֹזֵה דָוִיד לֵאמֹר	9 Yahvé dit alors à Gad, le voyant de David:
10 לֵךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל־דָּוִיד לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה שָׁלֹושׁ אֲנִי נֹטֶה עָלֶיךָ בְּחַר־לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה וְאֶעֱשֶׂה־לָּךְ	10 "Va dire à David: Ainsi parle Yahvé. Je te propose trois choses: choisis-en une et jel'exécuterai pour toi."
11 וַיָּבֹא גָד אֶל־דָּוִיד וַיֹּאמֶר לֹו כֹּה־אָמַר יְהוָה קַבֶּל־לָךְ	11 Donc Gad se rendit chez David et lui dit: "Ainsi parle Yahvé. Il te faut accepter
12 אִם־שָׁלֹושׁ שָׁנִים רָעָב וְאִם־שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ וְחֶרֶב אֹויְבֶךָ ׀ לְמַשֶּׂגֶת וְאִם־שְׁלֹשֶׁת יָמִים חֶרֶב יְהוָה וְדֶבֶר בָּאָרֶץ וּמַלְאַךְ יְהוָה מַשְׁחִית בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה רְאֵה מָה־אָשִׁיב אֶת־שֹׁלְחִי דָּבָר׃ פ	12 soit trois années de famine, soit un désastre de trois mois devant tes ennemis, l'épée de tesadversaires dans les reins, soit l'épée de Yahvé et trois jours de peste dans le pays, l'ange de Yahvé ravageanttout le territoire d'Israël! Vois maintenant ce que je dois répondre à celui qui m'envoie."
13 וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד אֶפְּלָה־נָּא בְיַד־יְהוָה כִּי־רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּל	13 David répondit à Gad: "Je suis dans une grande anxiété... Ah! que je tombe entre les mainsde Yahvé, car sa miséricorde est immense, mais que je ne tombe pas entre les mains des hommes!"
14 וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ	14 Yahvé envoya donc la peste en Israël et, parmi les Israélites, 70.000 hommes tombèrent.
15 וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים ׀ מַלְאָךְ ׀ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית רָאָה יְהוָה וַיִּנָּחֶם עַל־הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד עִם־גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי׃ ס	15 Puis Dieu envoya l'ange vers Jérusalem pour l'exterminer; mais au moment de l'exterminer,Yahvé regarda et se repentit de ce mal; et il dit à l'ange exterminateur: "Assez! Retire ta main." L'ange de Yahvése tenait alors près de l'aire d'Ornân le Jébuséen.
16 וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבֹּו שְׁלוּפָה בְּיָדֹו נְטוּיָה עַל־יְרוּשָׁלִָם וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל־פְּנֵיהֶם	16 Levant les yeux, David vit l'ange de Yahvé qui se tenait entre terre et ciel, l'épée dégainée àla main, tendue vers Jérusalem. Revêtus de sacs, David et les anciens tombèrent alors face contre terre,
17 וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־הָאֱלֹהִים הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנֹות בָּעָם וַאֲנִי־הוּא אֲשֶׁר־חָטָאתִי וְהָרֵעַ הֲרֵעֹותִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ יְהוָה אֱלֹהַי תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי וּבְעַמְּךָ לֹא לְמַגֵּפָה׃ ס	17 et David dit à Dieu: "N'est-ce pas moi qui ai ordonné de recenser le peuple? N'est-ce pasmoi qui ai péché et qui ai commis le mal? Mais ceux-là, c'est le troupeau, qu'ont-ils fait? Yahvé, mon Dieu, queta main s'appesantisse donc sur moi et sur ma famille, mais que ton peuple échappe au fléau!"
18 וּמַלְאַךְ יְהוָה אָמַר אֶל־גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד כִּי ׀ יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבֻסִי	18 L'ange de Yahvé dit alors à Gad: "Que David monte et élève un autel à Yahvé sur l'aired'Ornân le Jébuséen."
19 וַיַּעַל דָּוִיד בִּדְבַר־גָּד אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּשֵׁם יְהוָה	19 David monta donc selon la parole que Gad lui avait dite au nom de Yahvé.
20 וַיָּשָׁב אָרְנָן וַיַּרְא אֶת־הַמַּלְאָךְ וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמֹּו מִתְחַבְּאִים וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים	20 Or, en se retournant, Ornân avait vu l'ange et il se cachait avec ses quatre fils. Ornân était entrain de battre le froment
21 וַיָּבֹא דָוִיד עַד־אָרְנָן וַיַּבֵּט אָרְנָן וַיַּרְא אֶת־דָּוִיד וַיֵּצֵא מִן־הַגֹּרֶן וַיִּשְׁתַּחוּ לְדָוִיד אַפַּיִם אָרְצָה	21 lorsque David se rendit auprès de lui. Ornân regarda, vit David, sortit de l'aire, et seprosterna devant David, la face contre terre.
22 וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־אָרְנָן תְּנָה־לִּי מְקֹום הַגֹּרֶן וְאֶבְנֶה־בֹּו מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם	22 David dit alors à Ornân: "Cède-moi l'emplacement de cette aire afin que j'y construise unautel pour Yahvé. Cède-le-moi pour sa pleine valeur en argent. Ainsi le fléau s'écartera du peuple."
23 וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל־דָּוִיד קַח־לָךְ וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטֹּוב בְּעֵינָיו רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלֹות וְהַמֹּורִגִּים לָעֵצִים וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה הַכֹּל נָתָתִּי	23 Ornân dit alors à David: "Prends, et que Monseigneur le roi fasse ce qui lui semble bon!Vois: je donne les boeufs pour les holocaustes, le traîneau pour le bois et le grain pour l'oblation. Je donne letout."
24 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן לֹא כִּי־קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא כִּי לֹא־אֶשָּׂא אֲשֶׁר־לְךָ לַיהוָה וְהַעֲלֹות עֹולָה חִנָּם	24 Le roi David répondit à Ornân: "Non pas! je veux l'acheter pour sa pleine valeur en argent;car je ne veux pas prendre pour Yahvé ce qui t'appartient et offrir ainsi des holocaustes qui ne me coûtent rien."
25 וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקֹום שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאֹות	25 David donna à Ornân pour ce lieu le poids de 600 sicles d'or.
26 וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיַּעַל עֹלֹות וּשְׁלָמִים וַיִּקְרָא אֶל־יְהוָה וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה׃ פ	26 David construisit là un autel pour Yahvé, et il offrit des holocaustes et des sacrifices decommunion. Il invoqua Yahvé; Yahvé lui répondit en faisant tomber du ciel le feu sur l'autel des holocaustes
27 וַיֹּאמֶר יְהוָה לַמַּלְאָךְ וַיָּשֶׁב חַרְבֹּו אֶל־נְדָנָהּ	27 et il ordonna à l'ange de remettre l'épée au fourreau.
28 בָּעֵת הַהִיא בִּרְאֹות דָּוִיד כִּי־עָנָהוּ יְהוָה בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי וַיִּזְבַּח שָׁם	28 A cette époque, voyant que Yahvé lui avait répondu sur l'aire d'Ornân le Jébuséen, David yfit un sacrifice.
29 וּמִשְׁכַּן יְהוָה אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וּמִזְבַּח הָעֹולָה בָּעֵת הַהִיא בַּבָּמָה בְּגִבְעֹון	29 La Demeure que Moïse avait faite dans le désert et l'autel des holocaustes se trouvaient àcette époque sur le haut lieu de Gabaôn,
30 וְלֹא־יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְהוָה׃ ס	30 mais David n'avait pu y aller devant Dieu pour s'adresser à lui, tant l'épée de l'ange deYahvé lui avait fait peur.