Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 16

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַיָּבִיאוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיַּצִּיגוּ אֹתֹו בְּתֹוךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה־לֹו דָּוִיד וַיַּקְרִיבוּ עֹלֹות וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	1 Man trug die Lade Gottes in das Zelt, das David für sie aufgestellt hatte, setzte sie an ihren Platz in der Mitte des Zeltes und brachte Brand- und Heilsopfer vor Gott dar.
2 וַיְכַל דָּוִיד מֵהַעֲלֹות הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת־הָעָם בְּשֵׁם יְהוָה	2 Als David mit dem Darbringen der Brand- und Heilsopfer fertig war, segnete er das Volk im Namen des Herrn
3 וַיְחַלֵּק לְכָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה לְאִישׁ כִּכַּר־לֶחֶם וְאֶשְׁפָּר וַאֲשִׁישָׁה	3 und ließ an alle Israeliten, Männer und Frauen, je einen Laib Brot, einen Dattelkuchen und einen Traubenkuchen austeilen.
4 וַיִּתֵּן לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה מִן־הַלְוִיִּם מְשָׁרְתִים וּלְהַזְכִּיר וּלְהֹודֹות וּלְהַלֵּל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ	4 David bestellte für den Dienst vor der Lade des Herrn Leviten, die den Herrn, den Gott Israels, rühmen, loben und preisen sollten.
5 אָסָף הָרֹאשׁ וּמִשְׁנֵהוּ זְכַרְיָה יְעִיאֵל וּשְׁמִירָמֹות וִיחִיאֵל וּמַתִּתְיָה וֶאֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל בִּכְלֵי נְבָלִים וּבְכִנֹּרֹות וְאָסָף בַּמְצִלְתַּיִם מַשְׁמִיעַ	5 Er bestellte Asaf als ersten, Secharja als zweiten, ferner Jaasiël, Schemiramot, Jehiël, Mattitja, Eliab, Benaja, Obed-Edom und Jëiël. Sie sollten die Harfen und Zithern spielen, Asaf die Zimbeln schlagen
6 וּבְנָיָהוּ וְיַחֲזִיאֵל הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרֹות תָּמִיד לִפְנֵי אֲרֹון בְּרִית־הָאֱלֹהִים	6 und die Priester Benaja und Jahasiël ständig die Trompeten blasen vor der Bundeslade Gottes.
7 בַּיֹּום הַהוּא אָז נָתַן דָּוִיד בָּרֹאשׁ לְהֹדֹות לַיהוָה בְּיַד־אָסָף וְאֶחָיו׃ פ	7 An jenem Tag ließ David Asaf und seine Amtsbrüder zum ersten Mal diesen Lobpreis zur Ehre des Herrn vortragen:
8 הֹודוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמֹו הֹודִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו	8 Dankt dem Herrn! Ruft seinen Namen an! Macht unter den Völkern seine Taten bekannt!
9 שִׁירוּ לֹו זַמְּרוּ־לֹו שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאֹתָיו	9 Singt ihm und spielt ihm, sinnt nach über all seine Wunder!
10 הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשֹׁו יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה	10 Rühmt euch seines heiligen Namens! Alle, die den Herrn suchen, sollen sich von Herzen freuen.
11 דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזֹּו בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד	11 Fragt nach dem Herrn und seiner Macht, sucht sein Antlitz allezeit!
12 זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִיהוּ	12 Denkt an die Wunder, die er getan hat, an seine Zeichen und die Beschlüsse aus seinem Mund!
13 זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדֹּו בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו	13 Bedenkt es, ihr Nachkommen seines Knechtes Abraham, ihr Kinder Jakobs, die er erwählt hat!
14 הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו	14 Er, der Herr, ist unser Gott. Seine Herrschaft umgreift die Erde.
15 זִכְרוּ לְעֹולָם בְּרִיתֹו דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דֹּור	15 Ewig denkt er an seinen Bund, an das Wort, das er gegeben hat für tausend Geschlechter,
16 אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתֹו לְיִצְחָק	16 an den Bund, den er mit Abraham geschlossen, an den Eid, den er Isaak geschworen hat.
17 וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עֹולָם	17 Er bestimmte ihn als Satzung für Jakob, als ewigen Bund für Israel.
18 לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ־כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם	18 Er sprach: Dir will ich Kanaan geben, das Land, das dir als Erbe bestimmt ist.
19 בִּהְיֹותְכֶם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ	19 Als sie noch gering waren an Zahl, nur wenige und fremd im Land,
20 וַיִּתְהַלְּכוּ מִגֹּוי אֶל־גֹּוי וּמִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵר	20 und noch zogen von Volk zu Volk, von einem Reich zum andern,
21 לֹא־הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיֹּוכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים	21 da ließ er sie von niemand bedrücken, wies ihretwegen Könige zurecht:
22 אַל־תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל־תָּרֵעוּ׃ פ	22 Tastet meine Gesalbten nicht an, tut meinen Propheten nichts zuleide!
23 שִׁירוּ לַיהוָה כָּל־הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיֹּום־אֶל־יֹום יְשׁוּעָתֹו	23 Singt dem Herrn, alle Länder der Erde! Verkündet sein Heil von Tag zu Tag!
24 סַפְּרוּ בַגֹּויִם אֶת־כְּבֹודֹו בְּכָל־הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו	24 Erzählt bei den Völkern von seiner Herrlichkeit, bei allen Nationen von seinen Wundern!
25 כִּי גָדֹול יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְנֹורָא הוּא עַל־כָּל־אֱלֹהִים	25 Denn groß ist der Herr und hoch zu preisen, mehr zu fürchten als alle Götter.
26 כִּי כָּל־אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה	26 Alle Götter der Heiden sind nichtig, der Herr aber hat den Himmel geschaffen.
27 הֹוד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמֹו	27 Hoheit und Pracht sind vor seinem Angesicht, Macht und Glanz in seinem Heiligtum.
28 הָבוּ לַיהוָה מִשְׁפְּחֹות עַמִּים הָבוּ לַיהוָה כָּבֹוד וָעֹז	28 Bringt dar dem Herrn, ihr Stämme der Völker, bringt dar dem Herrn Lob und Ehre!
29 הָבוּ לַיהוָה כְּבֹוד שְׁמֹו שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ	29 Bringt dar dem Herrn die Ehre seines Namens, spendet Opfergaben und tretet vor ihn hin! In heiligem Schmuck werft euch nieder vor dem Herrn,
30 חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל־הָאָרֶץ אַף־תִּכֹּון תֵּבֵל בַּל־תִּמֹּוט	30 erbebt vor ihm, alle Länder der Erde! Den Erdkreis hat er gegründet, sodass er nicht wankt.
31 יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגֹּויִם יְהוָה מָלָךְ	31 Der Himmel freue sich, die Erde frohlocke. Verkündet bei den Völkern: Der Herr ist König.
32 יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹואֹו יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל־אֲשֶׁר־בֹּו	32 Es brause das Meer und alles, was es erfüllt, es jauchze die Flur und was auf ihr wächst.
33 אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהוָה כִּי־בָא לִשְׁפֹּוט אֶת־הָאָרֶץ	33 Jubeln sollen alle Bäume des Waldes vor dem Herrn, wenn er kommt, um die Erde zu richten.
34 הֹודוּ לַיהוָה כִּי טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו	34 Danket dem Herrn, denn er ist gütig, denn seine Huld währt ewig.
35 וְאִמְרוּ הֹושִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן־הַגֹּויִם לְהֹדֹות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ	35 Sagt: Hilf uns, du Gott unsres Heils, führe uns zusammen, rette uns vor den Völkern! Wir wollen deinen heiligen Namen preisen, uns rühmen, weil wir dich loben dürfen.
36 בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֹולָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָה׃ פ	36 Gepriesen sei der Herr, der Gott Israels, vom Anfang bis ans Ende der Zeiten. Und das ganze Volk rief: Amen, und: Lob sei dem Herrn.
37 וַיַּעֲזָב־שָׁם לִפְנֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה לְאָסָף וּלְאֶחָיו לְשָׁרֵת לִפְנֵי הָאָרֹון תָּמִיד לִדְבַר־יֹום בְּיֹומֹו	37 Auf Befehl Davids blieben Asaf und seine Brüder vor der Bundeslade des Herrn, um dauernd den täglichen Dienst bei ihr zu verrichten.
38 וְעֹבֵד אֱדֹם וַאֲחֵיהֶם שִׁשִּׁים וּשְׁמֹונָה וְעֹבֵד אֱדֹם בֶּן־יְדִיתוּן וְחֹסָה לְשֹׁעֲרִים	38 Bei ihnen waren Obed-Edom und seine Brüder, achtundsechzig Mann. Obed-Edom, der Sohn Jedutuns, und Hosa waren Torwächter.
39 וְאֵת ׀ צָדֹוק הַכֹּהֵן וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון	39 Dem Priester Zadok aber und seinen Amtsbrüdern, den Priestern, übertrug er den Dienst vor der Wohnstätte des Herrn auf der Kulthöhe in Gibeon.
40 לְהַעֲלֹות עֹלֹות לַיהוָה עַל־מִזְבַּח הָעֹלָה תָּמִיד לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב וּלְכָל־הַכָּתוּב בְּתֹורַת יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה עַל־יִשְׂרָאֵל	40 Sie sollten täglich am Morgen und am Abend auf dem Brandopferaltar dem Herrn Opfer darbringen und alles ausführen, was im Gesetz geschrieben steht, auf das der Herr die Israeliten verpflichtet hat.
41 וְעִמָּהֶם הֵימָן וִידוּתוּן וּשְׁאָר הַבְּרוּרִים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹות לְהֹדֹות לַיהוָה כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו	41 Bei ihnen waren Heman und Jedutun sowie die anderen, die ausgewählt und namentlich dazu bestimmt waren, den Herrn zu loben: «Denn seine Huld währt ewig.»
42 וְעִמָּהֶם הֵימָן וִידוּתוּן חֲצֹצְרֹות וּמְצִלְתַּיִם לְמַשְׁמִיעִים וּכְלֵי שִׁיר הָאֱלֹהִים וּבְנֵי יְדוּתוּן לַשָּׁעַר	42 Heman und Jedutun hatten Trompeten und Zimbeln für die Spieler und Instrumente für die Gotteslieder. Die Söhne Jedutuns waren für das Tor bestellt.
43 וַיֵּלְכוּ כָל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו וַיִּסֹּב דָּוִיד לְבָרֵךְ אֶת־בֵּיתֹו׃ פ	43 Dann ging das ganze Volk wieder nach Hause. Auch David ging heim, um seine Familie zu begrüßen.