1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם | 1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים |
2 וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאֹופִים | 2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים |
3 וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקֹום אֲשֶׁר יֹוסֵף אָסוּר שָׁם | 3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם |
4 וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יֹוסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר | 4 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר |
5 וַיַּחַלְמוּ חֲלֹום שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמֹו בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרֹון חֲלֹמֹו הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר | 5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר |
6 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יֹוסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים | 6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים |
7 וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתֹּו בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיֹּום | 7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום |
8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלֹום חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף הֲלֹוא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי | 8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי |
9 וַיְסַפֵּר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־חֲלֹמֹו לְיֹוסֵף וַיֹּאמֶר לֹו בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה־גֶפֶן לְפָנָי | 9 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני |
10 וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים | 10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים |
11 וְכֹוס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כֹּוס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת־הַכֹּוס עַל־כַּף פַּרְעֹה | 11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה |
12 וַיֹּאמֶר לֹו יֹוסֵף זֶה פִּתְרֹנֹו שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם | 12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם |
13 בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כֹוס־פַּרְעֹה בְּיָדֹו כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשֹׁון אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ | 13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו |
14 כִּי אִם־זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל־פַּרְעֹה וְהֹוצֵאתַנִי מִן־הַבַּיִת הַזֶּה | 14 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה |
15 כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבֹּור | 15 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור |
16 וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טֹוב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל־יֹוסֵף אַף־אֲנִי בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי | 16 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי |
17 וּבַסַּל הָעֶלְיֹון מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעֹוף אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי | 17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי |
18 וַיַּעַן יֹוסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנֹו שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם | 18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם |
19 בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אֹותְךָ עַל־עֵץ וְאָכַל הָעֹוף אֶת־בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ | 19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך |
20 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי יֹום הֻלֶּדֶת אֶת־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ ׀ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת־רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתֹוךְ עֲבָדָיו | 20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו |
21 וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכֹּוס עַל־כַּף פַּרְעֹה | 21 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה |
22 וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יֹוסֵף | 22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף |
23 וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יֹוסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ׃ פ | 23 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו |