1 اطلبوا من الرب المطر في اوان المطر المتأخر فيصنع الرب بروقا ويعطيهم مطر الوبل. لكل انسان عشبا في الحقل. | 1 שַׁאֲלוּ מֵיְהוָה מָטָר בְּעֵת מַלְקֹושׁ יְהוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה |
2 لان الترافيم قد تكلموا بالباطل والعرافون رأوا الكذب واخبروا باحلام كذب. يعزّون بالباطل. لذلك رحلوا كغنم. ذلوا اذ ليس راع. | 2 כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ־אָוֶן וְהַקֹּוסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמֹות הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל־כֵּן נָסְעוּ כְמֹו־צֹאן יַעֲנוּ כִּי־אֵין רֹעֶה׃ פ |
3 على الرعاة اشتعل غضبي فعاقبت الاعتدة. لان رب الجنود قد تعهد قطيعه بيت يهوذا وجعلهم كفرس جلاله في القتال. | 3 עַל־הָרֹעִים חָרָה אַפִּי וְעַל־הָעַתּוּדִים אֶפְקֹוד כִּי־פָקַד יְהוָה צְבָאֹות אֶת־עֶדְרֹו אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְשָׂם אֹותָם כְּסוּס הֹודֹו בַּמִּלְחָמָה |
4 منه الزاوية منه الوتد منه قوس القتال منه يخرج كل ظالم جميعا. | 4 מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל־נֹוגֵשׂ יַחְדָּו |
5 ويكونون كالجبابرة الدائسين طين الاسواق في القتال ويحاربون لان الرب معهم والراكبون الخيل يخزون. | 5 וְהָיוּ כְגִבֹּרִים בֹּוסִים בְּטִיט חוּצֹות בַּמִּלְחָמָה וְנִלְחֲמוּ כִּי יְהוָה עִמָּם וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים |
6 واقوي بيت يهوذا واخلّص بيت يوسف وارجعهم لاني قد رحمتهم ويكونون كاني لم ارفضهم لاني انا الرب الههم فاجيبهم. | 6 וְגִבַּרְתִּי ׀ אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְאֶת־בֵּית יֹוסֵף אֹושִׁיעַ וְהֹושְׁבֹותִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא־זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם |
7 ويكون افرايم كجبار ويفرح قلبهم كانه بالخمر وينظر بنوهم فيفرحون ويبتهج قلبهم بالرب. | 7 וְהָיוּ כְגִבֹּור אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמֹו־יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּיהוָה |
8 اصفر لهم واجمعهم لاني قد فديتهم ويكثرون كما كثروا. | 8 אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמֹו רָבוּ |
9 وازرعهم بين الشعوب فيذكرونني في الاراضي البعيدة ويحيون مع بنيهم ويرجعون. | 9 וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וְחָיוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ |
10 وارجعهم من ارض مصر واجمعهم من اشور وآتي بهم الى ارض جلعاد ولبنان ولا يوجد لهم مكان. | 10 וַהֲשִׁיבֹותִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנֹון אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם |
11 ويعبر في بحر الضيق ويضرب اللجج في البحر وتجف كل اعماق النهر وتخفض كبرياء اشور ويزول قضيب مصر. | 11 וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלֹות יְאֹר וְהוּרַד גְּאֹון אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר |
12 واقويهم بالرب فيسلكون باسمه يقول الرب | 12 וְגִבַּרְתִּים בַּיהוָה וּבִשְׁמֹו יִתְהַלָּכוּ נְאֻם יְהוָה׃ ס |
| 13 כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם־יְהוָֹה יִמָּלֵט |
| 14 וְעַתָּה אֵיךְ יִקְרְאוּ אֶל־אֲשֶׁר לֹא־הֶאֱמִינוּ בוֹ וְאֵיךְ יַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת־שִׁמְעוֹ וְאֵיךְ יִשְׁמְעוּ בְּאֵין מַגִּיד |
| 15 וְאֵיךְ יַגִּידוּ אִם־אֵינָם שְׁלוּחִים כַּכָּתוּב מַה־נָּאווּ רַגְלֵי מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב |
| 16 אַךְ לֹא־כֻלָּם שָׁמְעוּ לְקוֹל הַבְּשׂוֹרָה כִּי יְשַׁעְיָהוּ אָמַר יְהוָֹה מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ |
| 17 לָכֵן הָאֱמוּנָה בָאָה מִתּוֹךְ הַשְּׁמוּעָה וְהַשְּׁמוּעָה עַל־יְדֵי דְבַר־אֱלֹהִים |
| 18 וְאֹמַר הֲכִי לֹא שָׁמָעוּ אָמְנָם בְּכָל־הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם |
| 19 וְאֹמַר הֲכִי יִשְׂרָאֵל לֹא יָדָע הִנֵּה־כְבָר משֶׁה אָמַר אֲנִי אַקְנִיאֲכֶם בְּלֹא־עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסְכֶם |
| 20 וִישַׁעְיָהוּ מְלָאוֹ לִבּוֹ לֵאמֹר נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ |
| 21 וְעַל־יִשְׂרָאֵל הוּא אֹמֵר פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל־הַיּוֹם אֶל־עַם סוֹרֵר וּמֹרֶה |