Atti degli Apostoli - Acts 13

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Ἦσαν δὲ ἐν Ἀντιοχείᾳ κατὰ τὴν οὖσαν ἐκκλησίαν προφῆται καὶ διδάσκαλοι ὅ τε Βαρναβᾶς καὶ Συμεὼν ὁ καλούμενος Νίγερ καὶ Λούκιος ὁ Κυρηναῖος, Μαναήν τε Ἡρῴδου τοῦ τετραάρχου σύντροφος καὶ Σαῦλος.	1 וַאֲנָשִׁים נְבִיאִים וּמְלַמְּדִים הָיוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא בַּקְּהִלָּה אֲשֶׁר־בָּהּ בַּר־נַבָּא וְשִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא נִיגַר וְלוּקְיוֹס הַקּוּרִינִי וּמְנַחֵם אֲשֶׁר גֻּדַּל עִם־הוֹרְדוֹס שַׂר־הָרֹבַע וְשָׁאוּל
2 Λειτουργούντων δὲ αὐτῶν τῷ κυρίῳ καὶ νηστευόντων εἶπεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον· ἀφορίσατε δή μοι τὸν Βαρναβᾶν καὶ Σαῦλον εἰς τὸ ἔργον ὃ προσκέκλημαι αὐτούς.	2 וַיְהִי בְּשָׁרְתָם אֶת־יְהוָֹה וּבְצוּמָם וַיֹּאמֶר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ לִי אֵת בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ
3 τότε νηστεύσαντες καὶ προσευξάμενοι καὶ ἐπιθέντες τὰς χεῖρας αὐτοῖς ἀπέλυσαν.	3 וַיָּצוּמוּ וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְשַׁלְּחוּם
4 Αὐτοὶ μὲν οὖν ἐκπεμφθέντες ὑπὸ τοῦ ἁγίου πνεύματος κατῆλθον εἰς Σελεύκειαν, ἐκεῖθέν τε ἀπέπλευσαν εἰς Κύπρον	4 וְהֵמָּה הַמְשֻׁלָּחִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדוּ אֶל־סְלוּקְיָא וּמִשָּׁם בָּאוּ בָאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס
5 καὶ γενόμενοι ἐν Σαλαμῖνι κατήγγελλον τὸν λόγον τοῦ θεοῦ ἐν ταῖς συναγωγαῖς τῶν Ἰουδαίων. εἶχον δὲ καὶ Ἰωάννην ὑπηρέτην.	5 וַיָּבֹאוּ אֶל־עִיר סְלָמִיס וַיַּגִּידוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיְהִי לָהֶם גַּם־יוֹחָנָן לִמְשָׁרֵת
6 Διελθόντες δὲ ὅλην τὴν νῆσον ἄχρι Πάφου εὗρον ἄνδρα τινὰ μάγον ψευδοπροφήτην Ἰουδαῖον ᾧ ὄνομα Βαριησοῦ	6 וַיַּעַבְרוּ בְּכָל־הָאִי עַד־פָּפוֹס וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְכַשֵּׁף אֶחָד נְבִיא־שֶׁקֶר אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ בַּר־יֵשׁוּעַ
7 ὃς ἦν σὺν τῷ ἀνθυπάτῳ Σεργίῳ Παύλῳ, ἀνδρὶ συνετῷ. οὗτος προσκαλεσάμενος Βαρναβᾶν καὶ Σαῦλον ἐπεζήτησεν ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ.	7 אֲשֶׁר הָיָה עִם־סַרְגִיּוֹס פּוֹלוֹס שַׂר הַמְּדִינָה אִישׁ נָבוֹן וְהוּא קָרָא אֵלָיו אֶת־בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל וַיִּתְאָו לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים
8 ἀνθίστατο δὲ αὐτοῖς Ἐλύμας ὁ μάγος, οὕτως γὰρ μεθερμηνεύεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ, ζητῶν διαστρέψαι τὸν ἀνθύπατον ἀπὸ τῆς πίστεως.	8 וַיַּעֲמֹד לְנֶגְדָם אַלִּימָא הַמְכַשֵּׁף כִּי־זֶה תַּרְגּוּם שְׁמוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת־הַשַּׂר מִן־הָאֱמוּנָה
9 Σαῦλος δέ, ὁ καὶ Παῦλος, πλησθεὶς πνεύματος ἁγίου ἀτενίσας εἰς αὐτὸν	9 וְשָׁאוּל הַנִּקְרָא גַם־פּוֹלוֹס מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּסְתַּכֵּל בּוֹ
10 εἶπεν· ὦ πλήρης παντὸς δόλου καὶ πάσης ῥᾳδιουργίας, υἱὲ διαβόλου, ἐχθρὲ πάσης δικαιοσύνης, οὐ παύσῃ διαστρέφων τὰς ὁδοὺς [τοῦ] κυρίου τὰς εὐθείας;	10 וַיֹּאמֶר אַתָּה הַמָּלֵא כָל־מִרְמָה וְכָל־עַוְלָה בֶּן־בְּלִיַּעַל וְשֹוֹנֵא כָל־צֶדֶק הֲלֹא תֶחְדַּל לְסַלֵּף אֶת־דַּרְכֵי יְהוָֹה הַיְשָׁרִים
11 καὶ νῦν ἰδοὺ χεὶρ κυρίου ἐπὶ σὲ καὶ ἔσῃ τυφλὸς μὴ βλέπων τὸν ἥλιον ἄχρι καιροῦ. παραχρῆμά τε ἔπεσεν ἐπ’ αὐτὸν ἀχλὺς καὶ σκότος καὶ περιάγων ἐζήτει χειραγωγούς.	11 וְעַתָּה הִנֵּה יַד־יְהוָֹה בְּךָ וְהָיִיתָ עִוֵּר וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ עַד־עֵת מוֹעֵד וַתִּפֹּל עָלָיו פִּתְאֹם אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה וַיִּפֶן הֵנָּה וָהֵנָּה וַיְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהוֹלִיכוֹ בְיָדוֹ
12 τότε ἰδὼν ὁ ἀνθύπατος τὸ γεγονὸς ἐπίστευσεν ἐκπλησσόμενος ἐπὶ τῇ διδαχῇ τοῦ κυρίου.	12 וְהַשַּׂר כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הֶאֱמִין וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל־תּוֹרַת הָאָדוֹן
13 Ἀναχθέντες δὲ ἀπὸ τῆς Πάφου οἱ περὶ Παῦλον ἦλθον εἰς Πέργην τῆς Παμφυλίας, Ἰωάννης δὲ ἀποχωρήσας ἀπ’ αὐτῶν ὑπέστρεψεν εἰς Ἱεροσόλυμα.	13 וַיֵּצְאוּ פּוֹלוֹס וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִפָּפוֹס וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וַיָּבֹאוּ אֶל־פַּרְגִי אֲשֶׁר בְּפַמְפּוּלְיָא וַיַּעֲזֹב אֹתָם יוֹחָנָן וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָיִם
14 Αὐτοὶ δὲ διελθόντες ἀπὸ τῆς Πέργης παρεγένοντο εἰς Ἀντιόχειαν τὴν Πισιδίαν, καὶ [εἰσ]ελθόντες εἰς τὴν συναγωγὴν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἐκάθισαν.	14 וְהֵמָּה נָסְעוּ מִפַּרְגִי וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא אֲשֶׁר בְּפִיסִדְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֵּשֵׁבוּ
15 μετὰ δὲ τὴν ἀνάγνωσιν τοῦ νόμου καὶ τῶν προφητῶν ἀπέστειλαν οἱ ἀρχισυνάγωγοι πρὸς αὐτοὺς λέγοντες· ἄνδρες ἀδελφοί, εἴ τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν λόγος παρακλήσεως πρὸς τὸν λαόν, λέγετε.	15 וַיְהִי אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם רָאשֵׁי הַכְּנֵסֶת לֵאמֹר אֲנָשִׁים אַחִים אִם־יֵשׁ לָכֶם דְּבַר־מוּסָר לָעָם דַּבֵּרוּ
16 Ἀναστὰς δὲ Παῦλος καὶ κατασείσας τῇ χειρὶ εἶπεν· ἄνδρες Ἰσραηλῖται καὶ οἱ φοβούμενοι τὸν θεόν, ἀκούσατε.	16 וַיָּקָם פּוֹלוֹס וַיָּנֶף יָדוֹ וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי אֱלֹהִים שְׁמָעוּ
17 ὁ θεὸς τοῦ λαοῦ τούτου Ἰσραὴλ ἐξελέξατο τοὺς πατέρας ἡμῶν καὶ τὸν λαὸν ὕψωσεν ἐν τῇ παροικίᾳ ἐν γῇ Αἰγύπτου καὶ μετὰ βραχίονος ὑψηλοῦ ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐξ αὐτῆς,	17 אֱלֹהֵי הָעָם הַזֶּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ וַיְרוֹמֵם אֶת־הָעָם בִּהְיוֹתָם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבִזְרוֹעַ רָמָה הוֹצִיאָם מִשָּׁם
18 καὶ ὡς τεσσερακονταετῆ χρόνον ἐτροποφόρησεν αὐτοὺς ἐν τῇ ἐρήμῳ	18 וַיִּשָּׂא אֹתָם וַיְכַלְכְּלֵם בַּמִּדְבָּר כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה
19 καὶ καθελὼν ἔθνη ἑπτὰ ἐν γῇ Χανάαν κατεκληρονόμησεν τὴν γῆν αὐτῶν	19 וַיַּשְׁמֵד שִׁבְעָה גוֹיִם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְחַלֵּק אֶת־אַרְצָם לָהֶם לְנַחֲלָה
20 ὡς ἔτεσιν τετρακοσίοις καὶ πεντήκοντα. καὶ μετὰ ταῦτα ἔδωκεν κριτὰς ἕως Σαμουὴλ [τοῦ] προφήτου.	20 וְאַחֲרֵי־כֵן נָתַן לָהֶם שֹׁפְטִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה עַד־יְמֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא
21 κἀκεῖθεν ᾐτήσαντο βασιλέα καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ὁ θεὸς τὸν Σαοὺλ υἱὸν Κίς, ἄνδρα ἐκ φυλῆς Βενιαμίν, ἔτη τεσσεράκοντα,	21 וַיִּשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים אֶת־שָׁאוּל בֶּן קִישׁ אִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין אַרְבָּעִים שָׁנָה
22 καὶ μεταστήσας αὐτὸν ἤγειρεν τὸν Δαυὶδ αὐτοῖς εἰς βασιλέα ᾧ καὶ εἶπεν μαρτυρήσας· εὗρον Δαυὶδ τὸν τοῦ Ἰεσσαί, ἄνδρα κατὰ τὴν καρδίαν μου, ὃς ποιήσει πάντα τὰ θελήματά μου.	22 וְכַהֲסִירוֹ אוֹתוֹ וַיָּקֶם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר גַּם־הֵעִיד עָלָיו לֵאמֹר מָצָאתִי דָוִד אֶת־בֶּן־יִשַׁי אִישׁ כִּלְבָבִי וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצִי
23 τούτου ὁ θεὸς ἀπὸ τοῦ σπέρματος κατ’ ἐπαγγελίαν ἤγαγεν τῷ Ἰσραὴλ σωτῆρα Ἰησοῦν,	23 וְזֶה הוּא אֲשֶׁר מִזַּרְעוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים כְּפִי הַהַבְטָחָה גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל אֶת־יֵשׁוּעַ
24 προκηρύξαντος Ἰωάννου πρὸ προσώπου τῆς εἰσόδου αὐτοῦ βάπτισμα μετανοίας παντὶ τῷ λαῷ Ἰσραήλ.	24 אֲשֶׁר לִפְנֵי בוֹאוֹ קִדֵּם יוֹחָנָן לִקְרֹא אֶת־טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה אֶל־כָּל־עַם יִשְׂרָאֵל
25 ὡς δὲ ἐπλήρου Ἰωάννης τὸν δρόμον, ἔλεγεν· τί ἐμὲ ὑπονοεῖτε εἶναι; οὐκ εἰμὶ ἐγώ· ἀλλ’ ἰδοὺ ἔρχεται μετ’ ἐμὲ οὗ οὐκ εἰμὶ ἄξιος τὸ ὑπόδημα τῶν ποδῶν λῦσαι.	25 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יוֹחָנָן אֶת־מְרוּצָתוֹ וַיֹּאמֶר לְמִי תַּחְשְׁבוּנִי לֹא אֲנִי הוּא כִּי הִנֵּה הוּא־בָא אַחֲרַי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר אֶת־נַעֲלֵי רַגְלָיו
26 Ἄνδρες ἀδελφοί, υἱοὶ γένους Ἀβραὰμ καὶ οἱ ἐν ὑμῖν φοβούμενοι τὸν θεόν, ἡμῖν ὁ λόγος τῆς σωτηρίας ταύτης ἐξαπεστάλη.	26 אֲנָשִׁים אַחִים בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם וְיִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָכֶם שָׁלוּחַ דְּבַר הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת
27 οἱ γὰρ κατοικοῦντες ἐν Ἰερουσαλὴμ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν τοῦτον ἀγνοήσαντες καὶ τὰς φωνὰς τῶν προφητῶν τὰς κατὰ πᾶν σάββατον ἀναγινωσκομένας κρίναντες ἐπλήρωσαν,	27 כִּי־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְרָאשֵׁיהֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא הִכִּירֻהוּ מִלְאוּ בְּמִשְׁפָּטָם אֲשֶׁר שְׁפָטֻהוּ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנִּקְרָאִים בְּכָל־שַׁבָּת
28 καὶ μηδεμίαν αἰτίαν θανάτου εὑρόντες ᾐτήσαντο Πιλᾶτον ἀναιρεθῆναι αὐτόν.	28 וְאַף כִּי־לֹא מָצְאוּ־בוֹ מִשְׁפַּט־מָוֶת שָׁאֲלוּ מֵאֵת פִּילָטוֹס לַהֲמִיתוֹ
29 ὡς δὲ ἐτέλεσαν πάντα τὰ περὶ αὐτοῦ γεγραμμένα, καθελόντες ἀπὸ τοῦ ξύλου ἔθηκαν εἰς μνημεῖον.	29 וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלָיו הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן־הָעֵץ וַיַּנִּיחֻהוּ בַּקָּבֶר
30 ὁ δὲ θεὸς ἤγειρεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν,	30 אֲבָל הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים
31 ὃς ὤφθη ἐπὶ ἡμέρας πλείους τοῖς συναναβᾶσιν αὐτῷ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας εἰς Ἰερουσαλήμ, οἵτινες [νῦν] εἰσιν μάρτυρες αὐτοῦ πρὸς τὸν λαόν.	31 וַיֵּרָא יָמִים רַבִּים אֶל־הָעֹלִים אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל יְרוּשָׁלָיְמָה וְהֵמָּה עַתָּה עֵדָיו אֶל־הָעָם
32 Καὶ ἡμεῖς ὑμᾶς εὐαγγελιζόμεθα τὴν πρὸς τοὺς πατέρας ἐπαγγελίαν γενομένην,	32 וַאֲנַחְנוּ מְבַשְּׂרִים אֶתְכֶם אֶת־בְּשׂוֹרַת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הָיְתָה לַאֲבוֹתֵינוּ כִּי אֹתָהּ מִלֵּא הָאֱלֹהִים לָנוּ בְּנֵיהֶם בַּהֲקִימוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ
33 ὅτι ταύτην ὁ θεὸς ἐκπεπλήρωκεν τοῖς τέκνοις [αὐτῶν] ἡμῖν ἀναστήσας Ἰησοῦν ὡς καὶ ἐν τῷ ψαλμῷ γέγραπται τῷ δευτέρῳ· υἱός μου εἶ σύ, ἐγὼ σήμερον γεγέννηκά σε.	33 כַּכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַשֵּׁנִי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ
34 ὅτι δὲ ἀνέστησεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν μηκέτι μέλλοντα ὑποστρέφειν εἰς διαφθοράν, οὕτως εἴρηκεν ὅτι δώσω ὑμῖν τὰ ὅσια Δαυὶδ τὰ πιστά.	34 וְעַל־אֲשֶׁר הֵקִים אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד לַשַּׁחַת כֹּה אָמַר אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים
35 διότι καὶ ἐν ἑτέρῳ λέγει· οὐ δώσεις τὸν ὅσιόν σου ἰδεῖν διαφθοράν.	35 עַל־כֵּן הוּא אֹמֵר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת
36 Δαυὶδ μὲν γὰρ ἰδίᾳ γενεᾷ ὑπηρετήσας τῇ τοῦ θεοῦ βουλῇ ἐκοιμήθη καὶ προσετέθη πρὸς τοὺς πατέρας αὐτοῦ καὶ εἶδεν διαφθοράν·	36 כִּי דָוִד גָּוַע אַחֲרֵי שָׁרְתוֹ בְדוֹרוֹ לַעֲצַת הָאֱלֹהִים וַיֵּאָסֵף אֶל־אֲבוֹתָיו וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁחַת
37 ὃν δὲ ὁ θεὸς ἤγειρεν, οὐκ εἶδεν διαφθοράν.	37 וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ הוּא לֹא־רָאָה הַשָּׁחַת
38 γνωστὸν οὖν ἔστω ὑμῖν, ἄνδρες ἀδελφοί, ὅτι διὰ τούτου ὑμῖν ἄφεσις ἁμαρτιῶν καταγγέλλεται, [καὶ] ἀπὸ πάντων ὧν οὐκ ἠδυνήθητε ἐν νόμῳ Μωϋσέως δικαιωθῆναι,	38 לָכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הֻגַּד לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים
39 ἐν τούτῳ πᾶς ὁ πιστεύων δικαιοῦται.	39 וּבְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְכָלְתֶּם לְהִצְטַדֵּק בְּתוֹרַת משֶׁה כָּל־הַמַּאֲמִין יֻצְדַּק עַל־יָדוֹ
40 βλέπετε οὖν μὴ ἐπέλθῃ τὸ εἰρημένον ἐν τοῖς προφήταις·	40 לָכֵן הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַנֶּאֱמָר בַּנְּבִיאִים
41 ἴδετε, οἱ καταφρονηταί, καὶ θαυμάσατε καὶ ἀφανίσθητε, ὅτι ἔργον ἐργάζομαι ἐγὼ ἐν ταῖς ἡμέραις ὑμῶν, ἔργον ὃ οὐ μὴ πιστεύσητε ἐάν τις ἐκδιηγῆται ὑμῖν.	41 רְאוּ בֹּגְדִים וְהִתַּמְּהוּ וָשֹׁמּוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל אֲנִי בִּימֵיכֶם פֹּעַל אֲשֶׁר לֹא תַאֲמִינוּ כִּי־יְסֻפַּר לָכֶם
42 Ἐξιόντων δὲ αὐτῶν παρεκάλουν εἰς τὸ μεταξὺ σάββατον λαληθῆναι αὐτοῖς τὰ ῥήματα ταῦτα.	42 וּבְצֵאת הַיְּהוּדִים מִבֵּית הַכְּנֵסֶת בִּקְשׁוּ מֵהֶם הַגּוֹיִם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה
43 λυθείσης δὲ τῆς συναγωγῆς ἠκολούθησαν πολλοὶ τῶν Ἰουδαίων καὶ τῶν σεβομένων προσηλύτων τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Βαρναβᾷ, οἵτινες προσλαλοῦντες αὐτοῖς ἔπειθον αὐτοὺς προσμένειν τῇ χάριτι τοῦ θεοῦ.	43 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים וּמִגֵּרֵי הַצֶּדֶק הָלְכוּ אַחֲרֵי פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא בְּהִפָּרֵד הַקָּהָל וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עַל־לִבָּם וַיַּזְהִירוּם לַעֲמֹד בְּחֶסֶד הָאֱלֹהִים
44 Τῷ δὲ ἐρχομένῳ σαββάτῳ σχεδὸν πᾶσα ἡ πόλις συνήχθη ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ κυρίου.	44 וּבַשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית נִקְהֲלָה כִּמְעַט כָּל־הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה
45 ἰδόντες δὲ οἱ Ἰουδαῖοι τοὺς ὄχλους ἐπλήσθησαν ζήλου καὶ ἀντέλεγον τοῖς ὑπὸ Παύλου λαλουμένοις βλασφημοῦντες.	45 וַיְהִי כִּרְאוֹת הַיְּהוּדִים אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וַיַּכְחִישׁוּ אֶת־דִּבְרֵי פוֹלוֹס הַכְחֵשׁ וְגַדֵּף
46 παρρησιασάμενοί τε ὁ Παῦλος καὶ ὁ Βαρναβᾶς εἶπαν· ὑμῖν ἦν ἀναγκαῖον πρῶτον λαληθῆναι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ· ἐπειδὴ ἀπωθεῖσθε αὐτὸν καὶ οὐκ ἀξίους κρίνετε ἑαυτοὺς τῆς αἰωνίου ζωῆς, ἰδοὺ στρεφόμεθα εἰς τὰ ἔθνη.	46 אָז הִגִּידוּ פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא עַל־פְּנֵיהֶם לֵאמֹר בְּדִין הָיָה לְהַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מְאַסְתֶּם אוֹתוֹ וְאֵינְכֶם זֹכִים בְּעֵינֵיכֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם לָכֵן הִנְנוּ פֹנִים אֶל־הַגּוֹיִם
47 οὕτως γὰρ ἐντέταλται ἡμῖν ὁ κύριος· τέθεικά σε εἰς φῶς ἐθνῶν τοῦ εἶναί σε εἰς σωτηρίαν ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς.	47 כִּי כֵן צִוָּה עָלֵינוּ הָאָדוֹן נְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ
48 Ἀκούοντα δὲ τὰ ἔθνη ἔχαιρον καὶ ἐδόξαζον τὸν λόγον τοῦ κυρίου καὶ ἐπίστευσαν ὅσοι ἦσαν τεταγμένοι εἰς ζωὴν αἰώνιον·	48 וַיִּשְׂמְחוּ הַגּוֹיִם כְּשָׁמְעָם וַיְהַלְלוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וַיַּאֲמִינוּ כֹּל אֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לְחַיֵּי עוֹלָם
49 διεφέρετο δὲ ὁ λόγος τοῦ κυρίου δι’ ὅλης τῆς χώρας.	49 וַיִּפְרֹץ דְּבַר־יְהוָֹה בְּכָל־הַמָּקוֹם
50 οἱ δὲ Ἰουδαῖοι παρώτρυναν τὰς σεβομένας γυναῖκας τὰς εὐσχήμονας καὶ τοὺς πρώτους τῆς πόλεως καὶ ἐπήγειραν διωγμὸν ἐπὶ τὸν Παῦλον καὶ Βαρναβᾶν καὶ ἐξέβαλον αὐτοὺς ἀπὸ τῶν ὁρίων αὐτῶν.	50 אַךְ הַיְּהוּדִים הֵסִיתוּ אֶת־הַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת וְאֶת־אֲצִילֵי הָעִיר וַיְעוֹרְרוּ רְדִיפָה עַל־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַיְגָרְשׁוּם מִגְּבוּלָם
51 οἱ δὲ ἐκτιναξάμενοι τὸν κονιορτὸν τῶν ποδῶν ἐπ’ αὐτοὺς ἦλθον εἰς Ἰκόνιον,	51 וְהֵמָּה נִעֲרוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְאִיקָנְיוֹן
52 οἵ τε μαθηταὶ ἐπληροῦντο χαρᾶς καὶ πνεύματος ἁγίου.	52 וְהַתַּלְמִידִים מָלְאוּ שִׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ