Acts of the Apostles 2

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And when the days of the Pentecost were accomplished, they were all together in one place:	1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד
2 And suddenly there came a sound from heaven, as of a mighty wind coming, and it filled the whole house where they were sitting.	2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו
3 And there appeared to them parted tongues as it were of fire, and it sat upon every one of them:	3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם
4 And they were all filled with the Holy Ghost, and they began to speak with divers tongues, according as the Holy Ghost gave them to speak.	4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף
5 Now there were dwelling at Jerusalem, Jews, devout men, out of every nation under heaven.	5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים
6 And when this was noised abroad, the multitude came together, and were confounded in mind, because that every man heard them speak in his own tongue.	6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו
7 And they were all amazed, and wondered, saying: Behold, are not all these, that speak, Galileans?	7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה
8 And how have we heard, every man our own tongue wherein we were born?	8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו
9 Parthians, and Medes, and Elamites, and inhabitants of Mesopotamia, Judea, and Cappadocia, Pontus and Asia,	9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא
10 Phrygia, and Pamphylia, Egypt, and the parts of Libya about Cyrene, and strangers of Rome,	10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים
11 Jews also, and proselytes, Cretes, and Arabians: we have heard them speak in our own tongues the wonderful works of God.	11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים
12 And they were all astonished, and wondered, saying one to another: What meaneth this?	12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת
13 But others mocking, said: These men are full of new wine.	13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה
14 But Peter standing up with the eleven, lifted up his voice, and spoke to them: Ye men of Judea, and all you that dwell in Jerusalem, be this known to you, and with your ears receive my words.	14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי
15 For these are not drunk, as you suppose, seeing it is but the third hour of the day:	15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה
16 But this is that which was spoken of by the prophet Joel:	16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא
17 And it shall come to pass, in the last days, (saith the Lord,) I will pour out of my Spirit upon all flesh: and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams.	17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון
18 And upon my servants indeed, and upon my handmaids will I pour out in those days of my spirit, and they shall prophesy.	18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו
19 And I will shew wonders in the heaven above, and signs on the earth beneath: blood and fire, and vapour of smoke.	19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן
20 The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and manifest day of the Lord come.	20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא
21 And it shall come to pass, that whosoever shall call upon the name of the Lord, shall be saved.	21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
22 Ye men of Israel, hear these words: Jesus of Nazareth, a man approved of God among you, by miracles, and wonders, and signs, which God did by him, in the midst of you, as you also know:	22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם
23 This same being delivered up, by the determinate counsel and foreknowledge of God, you by the hands of wicked men have crucified and slain.	23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו
24 Whom God hath raised up, having loosed the sorrows of hell, as it was impossible that he should be holden by it.	24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו
25 For David saith concerning him: I foresaw the Lord before my face: because he is at my right hand, that I may not be moved.	25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט
26 For this my heart hath been glad, and any tongue hath rejoiced: moreover my flesh also shall rest in hope.	26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח
27 Because thou wilt not leave my soul in hell, nor suffer thy Holy One to see corruption.	27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת
28 Thou hast made known to me the ways of life: thou shalt make me full of joy with thy countenance.	28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך
29 Ye men, brethren, let me freely speak to you of the patriarch David; that he died, and was buried; and his sepulchre is with us to this present day.	29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה
30 Whereas therefore he was a prophet, and knew that God hath sworn to him with an oath, that of the fruit of his loins one should sit upon his throne.	30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו
31 Foreseeing this, he spoke of the resurrection of Christ. For neither was he left in hell, neither did his flesh see corruption.	31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת
32 This Jesus hath God raised again, whereof all we are witnesses.	32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו
33 Being exalted therefore by the right hand of God, and having received of the Father the promise of the Holy Ghost, he hath poured forth this which you see and hear.	33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים
34 For David ascended not into heaven; but he himself said: The Lord said to my Lord, sit thou on my right hand,	34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני
35 Until I make thy enemies thy footstool.	35 עד אשית איביך הדם לרגליך
36 Therefore let all the house of Israel know most certainly, that God hath made both Lord and Christ, this same Jesus, whom you have crucified.	36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם
37 Now when they had heard these things, they had compunction in their heart, and said to Peter, and to the rest of the apostles: What shall we do, men and brethren?	37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות
38 But Peter said to them: Do penance, and be baptized every one of you in the name of Jesus Christ, for the remission of your sins: and you shall receive the gift of the Holy Ghost.	38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש
39 For the promise is to you, and to your children, and to all that are far off, whomsoever the Lord our God shall call.	39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו
40 And with very many other words did he testify and exhort them, saying: Save yourselves from this perverse generation.	40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה
41 They therefore that received his word, were baptized; and there were added in that day about three thousand souls.	41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש
42 And they were persevering in the doctrine of the apostles, and in the communication of the breaking of bread, and in prayers.	42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה
43 And fear came upon every soul: many wonders also and signs were done by the apostles in Jerusalem, and there was great fear in all.	43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים
44 And all they that believed, were together, and had all things common.	44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות
45 Their possessions and goods they sold, and divided them to all, according as every one had need.	45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו
46 And continuing daily with one accord in the temple, and breaking bread from house to house, they took their meat with gladness and simplicity of heart;	46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית
47 Praising God, and having favour with all the people. And the Lord increased daily together such as should be saved.	47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים