Mark 12

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And he began to speak to them in parables: A certain man planted a vineyard and made a hedge about it, and dug a place for the winefat, and built a tower, and let it to husbandmen; and went into a far country.	1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים
2 And at the season he sent to the husbandmen a servant to receive of the husbandmen of the fruit of the vineyard.	2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם
3 Who having laid hands on him, beat him, and sent him away empty.	3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם
4 And again he sent to them another servant; and him they wounded in the head, and used him reproachfully.	4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם
5 And again he sent another, and him they killed: and many others, of whom some they beat, and others they killed.	5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו
6 Therefore having yet one son, most dear to him; he also sent him unto them last of all, saying: They will reverence my son.	6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו
7 But the husbandmen said one to another: This is the heir; come let us kill him; and the inheritance shall be ours.	7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה
8 And laying hold on him, they killed him, and cast him out of the vineyard.	8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם
9 What therefore will the lord of the vineyard do? He will come and destroy those husbandmen; and will give the vineyard to others.	9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים
10 And have you not read this scripture, The stone which the builders rejected, the same is made the head of the corner:	10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
11 By the Lord has this been done, and it is wonderful in our eyes.	11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
12 And they sought to lay hands on him, but they feared the people. For they knew that he spoke this parable to them. And leaving him, they went their way.	12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם
13 And they sent to him some of the Pharisees and of the Herodians; that they should catch him in his words.	13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו
14 Who coming, say to him: Master, we know that thou art a true speaker, and carest not for any man; for thou regardest not the person of men, but teachest the way of God in truth. Is it lawful to give tribute to Caesar; or shall we not give it?	14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן
15 Who knowing their wiliness, saith to them: Why tempt you me? bring me a penny that I may see it.	15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה
16 And they brought it him. And he saith to them: Whose is this image and inscription? They say to him, Caesar's.	16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר
17 And Jesus answering, said to them: Render therefore to Caesar the things that are Caesar's, and to God the things that are God's. And they marvelled at him.	17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו
18 And there came to him the Sadducees, who say there is no resurrection; and they asked him, saying:	18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר
19 Master, Moses wrote unto us, that if any man's brother die, and leave his wife behind him, and leave no children, his brother should take his wife, and raise up seed to his brother.	19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו
20 Now there were seven brethren; and the first took a wife, and died leaving no issue.	20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע
21 And the second took her, and died: and neither did he leave any issue. And the third in like manner.	21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי
22 And the seven all took her in like manner; and did not leave issue. Last of all the woman also died.	22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה
23 In the resurrection therefore, when they shall rise again, whose wife shall she be of them? for the seven had her to wife.	23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה
24 And Jesus answering, saith to them: Do ye not therefore err, because you know not the scriptures, nor the power of God?	24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים
25 For when they shall rise again from the dead, they shall neither marry, nor be married, but are as the angels in heaven.	25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים
26 And as concerning the dead that they rise again, have you not read in the book of Moses, how in the bush God spoke to him, saying: I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?	26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב
27 He is not the God of the dead, but of the living. You therefore do greatly err.	27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות
28 And there came one of the scribes that had heard them reasoning together, and seeing that he had answered them well, asked him which was the first commandment of all.	28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות
29 And Jesus answered him: The first commandment of all is, Hear, O Israel: the Lord thy God is one God.	29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד
30 And thou shalt love the Lord thy God, with thy whole heart, and with thy whole soul, and with thy whole mind, and with thy whole strength. This is the first commandment.	30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה
31 And the second is like to it: Thou shalt love thy neighbour as thyself. There is no other commandment greater than these.	31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה
32 And the scribe said to him: Well, Master, thou hast said in truth, that there is one God, and there is no other besides him.	32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו
33 And that he should be loved with the whole heart, and with the whole understanding, and with the whole soul, and with the whole strength; and to love one's neighbour as one's self, is a greater thing than all holocausts and sacrifices.	33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים
34 And Jesus seeing that he had answered wisely, said to him: Thou art not far from the kingdom of God. And no man after that durst ask him any question.	34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה
35 And Jesus answering, said, teaching in the temple: How do the scribes say, that Christ is the son of David?	35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד
36 For David himself saith by the Holy Ghost: The Lord said to my Lord, Sit on my right hand, until I make thy enemies thy footstool.	36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
37 David therefore himself calleth him Lord, and whence is he then his son? And a great multitude heard him gladly.	37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו
38 And he said to them in his doctrine: Beware of the scribes, who love to walk in long robes, and to be saluted in the marketplace,	38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים
39 And to sit in the first chairs, in the synagogues, and to have the highest places at suppers:	39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
40 Who devour the houses of widows under the pretence of long prayer: these shall receive greater judgment.	40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו
41 And Jesus sitting over against the treasury, beheld how the people cast money into the treasury, and many that were rich cast in much.	41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה
42 And there came a certain poor widow, and she cast in two mites, which make a farthing.	42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר
43 And calling his disciples together, he saith to them: Amen I say to you, this poor widow hath cast in more than all they who have cast into the treasury.	43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר
44 For all they did cast in of their abundance; but she of her want cast in all she had, even her whole living.	44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה