Genesis 37

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And Jacob dwelt in the land of Chanaan wherein his father sojourned.	1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
2 And these are his generations: Joseph, when he was sixteen years old, was feeding the dock with his brethren, being but a boy: and he was with the sons of and of Zelpha his father's wives : and he accused his brethren to his father of a most wicked crime.	2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם
3 Now Israel loved Joseph above all his sons, because he had him in his old age: and he made him a coat of divers colours.	3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים
4 And his brethren seeing that he was loved by his father, more than all his sons, hated him, and could not speak peaceably to him.	4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם
5 Now it fell out also that he told his brethren a dream, that he had dreamed: which occasioned them to hate him the more.	5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו
6 And he said to them: Hear my dream which I dreamed.	6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי
7 I thought we were binding sheaves in the field: and my sheaf arose as it were, end stood, and your sheaves standing about, bowed down before my sheaf.	7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי
8 His brethren answered : Shalt thou be our king? or shall we be subject to thy dominion? Therefore this matter of his dreams and words ministered nourishment to their envy and hatred.	8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו
9 He dreamed also another dream, which he told his brethren, saying: I saw in a dream, as it were the sun, and the moon, and eleven stars worshipping me.	9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי
10 And when he had told this to his father and brethren, his father rebuked him, and said: What meaneth this dream that thou hast dreamed? shall I and thy mother, and thy brethren worship thee upon the earth?	10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה
11 His brethren therefore envied him: but his father considered the thing with himself.	11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר
12 And when his brethren abode in Sichem feeding their father's docks,	12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם
13 Israel said to him : Thy brethren feed the sheep in Sichem: come, I will send thee to them. And when he answered:	13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני
14 I am ready: he said to him: Go, and see if all things be well with thy brethren, and the cattle: and bring me word again what is doing. So being sent from the vale of Hebron, he came to Sichem:	14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה
15 And a man found him there wandering in the field, and asked what he sought.	15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש
16 But he answered: I seek my brethren; tell me where they feed the docks.	16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים
17 And the man said to him: They are departed from this place: for I heard them say: Let us go to Dothain. And Joseph went forward after his brethren, and found them in Dothain.	17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן
18 And when they saw him afar off, before he came nigh them, they thought to kill him.	18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו
19 And said one to another: Behold the dreamer cometh.	19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא
20 Come, let us kill him, and cast him into some old pit : and we will say : Some evil beast hath devoured him: and then it shall appear what his dreams avail him :	20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו
21 And Ruben hearing this, endeavoured to deliver him out of their hands, end said:	21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש
22 Do not take away his life, nor shed his blood: but cast him into this pit, that is in the wilderness, and keep your hands harmless: now he said this, being desirous to deliver him out of their hands and to restore him to his father.	22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו
23 And as soon as he came to his brethren, they forthwith stript him of his outside coat, that was of divers colours:	23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו
24 And cast him into an old pit, where there was no water.	24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים
25 And sitting down to eat bread, they saw some Ismaelites on their way coming from Calaad, with their camels, carrying spices, and balm, and myrrh to Egypt.	25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה
26 And Juda said to his brethren: What will it profit us to kill our brother, and conceal his blood?	26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו
27 It is better that he be sold to the Ismaelites, and that our hands be not defiled: for he is our brother and our flesh. His brethren agreed to his words.	27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו
28 And when the Madianite merchants passed by, they drew him out of the pit, and sold him to the Ismaelites, for twenty pieces of silver: and they led him into Egypt.	28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה
29 And Ruben, returning to the pit, found not the boy:	29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו
30 And rending his garments he went to his brethren, and said: The boy doth not appear and whither shall I go?	30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא
31 And they took his coat, and dipped it in the blood of a kid, which they had killed :	31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם
32 Sending some to carry it to their father, and to say: This we have found: see whether it be thy son's coat, or not.	32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא
33 And the father acknowledging it, said: It is my son's coat, an evil wild beast hath eaten him, a beast hath devoured Joseph.	33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף
34 And tearing his garments, he put an sackcloth, mourning for his son a long time.	34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים
35 And alibis children being gathered together to comfort their father in his sorrow, he would not receive comfort, but said: I will go down to my son into hell, mourning. And whilst he continued weeping,	35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו
36 The Madianites sold Joseph in Egypt to Putiphar, an eunuch of Pharao, captain of the soldiers.	36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים