Vangelo secondo Luca 17

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 OR egli disse a’ suoi discepoli: Egli è impossibile che non avvengano scandali; ma, guai a colui per cui avvengono!	1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו
2 Meglio per lui sarebbe che una macina d’asino gli fosse appiccata al collo, e che fosse gettato nel mare, che di scandalezzare uno di questi piccoli.	2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה
3 Prendete guardia a voi. Ora, se il tuo fratello ha peccato contro a te, riprendilo; e se si pente, perdonagli.	3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו
4 E benchè sette volte il dì pecchi contro a te, se sette volte il dì ritorna a te, dicendo: Io mi pento, perdonagli.	4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו
5 Allora gli apostoli dissero al Signore: Accrescici la fede.	5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה
6 E il Signore disse: Se voi avete pur tanta fede quant’è un granel di senape, voi potreste dire a questo moro: Diradicati, e piantati nel mare, ed esso vi ubbidirebbe.	6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם
7 Ora, chi è colui d’infra voi, il quale, avendo un servo che ari, o che pasturi il bestiame, quando esso, tornando dai campi, entra in casa, subito gli dica: Passa qua, mettiti a tavola?	7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב
8 Anzi, non gli dice egli: Apparecchiami da cena, e cingiti, e servimi, finchè io abbia mangiato e bevuto, poi mangerai e berrai tu?	8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה
9 Tiene egli in grazia da quel servo, ch’egli ha fatte le cose che gli erano stato comandate? Io nol penso.	9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן
10 Così ancora voi, quando avrete fatte tutte le cose che vi son comandate, dite: Noi siam servi disutili; poichè abbiam fatto ciò ch’eravamo obbligati di fare	10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו
11 OR avvenne che, andando in Gerusalemme, egli passava per mezzo la Samaria e la Galilea.	11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל
12 E come egli entrava in un certo castello, dieci uomini lebbrosi gli vennero incontro, i quali si fermarono da lungi.	12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק
13 E levarono la voce, dicendo: Maestro Gesù, abbi pietà di noi.	13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו
14 Ed egli, vedutili, disse loro: Andate, mostratevi a’ sacerdoti. Ed avvenne, che come essi andavano, furon mondati.	14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו
15 Ed un di loro, veggendo ch’era guarito, ritornò, glorificando Iddio ad alta voce.	15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול
16 E si gettò sopra la sua faccia ai piedi di Gesù, ringraziandolo. Or colui era Samaritano.	16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני
17 E Gesù prese a dire: I dieci non son eglino stati nettati? e dove sono i nove?	17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם
18 Ei non se n’è trovato alcuno, che sia ritornato per dar gloria a Dio, se non questo straniero?	18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה
19 E disse a colui: Levati, e vattene; la tua fece ti ha salvato	19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך
20 ORA, essendo domandato da’ Farisei, quando verrebbe il regno di Dio, rispose loro, e disse: Il regno di Dio non verrà in maniera che si possa osservare.	20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים
21 E non si dirà: Eccolo qui, o eccolo là; perciocchè ecco, il regno di Dio è dentro di voi.	21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא
22 Or egli disse ancora a’ suoi discepoli: I giorni verranno che voi desidererete vedere un de’ giorni del Figliuol dell’uomo, e non lo vedrete.	22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו
23 E vi si dirà: Eccolo qui, o eccolo là; non vi andate, e non li seguitate.	23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם
24 Perciocchè, quale è il lampo, il quale, lampeggiando, risplende da una parte di sotto al cielo infino all’altra, tale ancora sarà il Figliuol dell’uomo, nel suo giorno.	24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו
25 Ma conviene ch’egli prima sofferisca molte cose, e sia rigettato da questa generazione.	25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה
26 E come avvenne a’ dì di Noè, così ancora avverrà a’ dì del Figliuol dell’uomo.	26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם
27 Gli uomini mangiavano, beveano, sposavano mogli, e si maritavano, infino al giorno che Noè entrò nell’arca; e il diluvio venne, e li fece tutti perire.	27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם
28 Parimente ancora, come avvenne a’ dì di Lot: la gente mangiava, bevea, comperava, vendeva, piantava ed edificava;	28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה
29 ma, nel giorno che Lot uscì di Sodoma, piovve dal cielo fuoco e zolfo, e li fece tutti perire.	29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם
30 Tal sarà il giorno, nel quale il Figliuol dell’uomo apparirà.	30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם
31 In quel giorno, colui che sarà sopra il tetto della casa, ed avrà le sue masserizie dentro la casa, non iscenda per toglierle; e parimente che sarà nella campagna non torni addietro.	31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה
32 Ricordatevi della moglie di Lot.	32 זכרו את אשת לוט
33 Chiunque avrà cercato di salvar la vita sua la perderà; ma chi l’avrà perduta farà ch’ella viverà.	33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה
34 Io vi dico che in quella notte due saranno in un letto; l’uno sarà preso, e l’altro lasciato.	34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב
35 Due donne macineranno insieme; l’una sarà presa, e l’altra lasciata.	35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב
36 Due saranno nella campagna; l’uno sarà preso, e l’altro lasciato.	36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב
37 E i discepoli, rispondendo, gli dissero: Dove, Signore? Ed egli disse loro: Dove sarà il carname, quivi ancora si accoglieranno le aquile	37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים