Ezechiele 19

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 OR tu prendi a far lamento dei principi d’Israele. E di’:	1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל
2 Quale era tua madre? una leonessa; ella era giaciuta fra i leoni, ella avea allevati i suoi leoncini in mezzo de’ leoncelli.	2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה
3 Or ella avea allevato uno de’ suoi leoncini, che divenne leoncello, e imparò a rapir la preda, e divorava gli uomini.	3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
4 E le nazioni, uditone il grido, vennero contro a lui; ed egli fu preso nella lor fossa; e lo menarono incatenato nel paese di Egitto.	4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים
5 Ed ella, quando vide che si era assai trattenuta aspettando, e che la sua speranza era perduta, prese un altro dei suoi leoncini, e ne fece un leoncello.	5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו
6 Ed egli, essendo divenuto leoncello, andava, e veniva fra i leoni, e imparò a rapir la preda, e divorava gli uomini.	6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
7 Ed ebbe sol cura de’ suoi palazzi, e desertò le lor città; e il paese, e tutto ciò che è in esso fu desolato per la voce del suo ruggire.	7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו
8 E le nazioni delle provincie d’ogn’intorno gli diedero addosso, e tesero contro a lui la lor rete, ed egli fu preso nella lor fossa.	8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש
9 Poi lo misero incatenato in una gabbia, e lo condussero al re di Babilonia; e lo misero in certe fortezze, acciocchè la sua voce non si udisse più ne’ monti d’Israele	9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל
10 La madre tua, quando tu ti fosti taciuto, divenne come una vite piantata presso alle acque; divenne fruttifera, e fronzuta, per la copia dell’acqua.	10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים
11 Ed ebbe delle verghe forti, da scettri di signori; e divenne alta di ceppo, sopra gli alberi folti, fra i quali ella era, e fu ragguardevole per la sua altezza, per l’abbondanza de’ suoi tralci.	11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו
12 Ma è stata sterpata con ira, è stata gettata in terra, e il vento orientale ha seccato il suo frutto; le sue verghe forti sono state rotte, e non seccate; il fuoco le ha consumate.	12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו
13 Ed ora, ella è piantata nel deserto, in terra secca ed arida.	13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא
14 E d’una verga de’ suoi rami è uscito un fuoco che ha consumato il frutto di essa, e non vi è più in lei verga forte, scettro da signoreggiare. Quest’è un lamento, e sarà per lamento	14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה