Lucas 24

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 El primer día de la semana, al amanecer, las mujeres fueron al sepulcro con los perfumes que habían preparado.	1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות
2 Ellas encontraron removida la piedra del sepulcro	2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר
3 y entraron, pero no hallaron el cuerpo del Señor Jesús.	3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע
4 Mientras estaban desconcertadas a causa de esto, se les aparecieron dos hombres con vestiduras deslumbrantes.	4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים
5 Como las mujeres, llenas de temor, no se atrevían a levantar la vista del suelo, ellos les preguntaron: «¿Por qué buscan entre los muertos al que está vivo?	5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים
6 No está aquí, ha resucitado. Recuerden lo que él les decía cuando aún estaba en Galilea:	6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר
7 «Es necesario que el Hijo del Hombre sea entregado en manos de los pecadores, que sea crucificado y que resucite al tercer día».	7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום
8 Y las mujeres recordaron sus palabras.	8 ותזכרנה את דבריו
9 Cuando regresaron del sepulcro, refirieron esto a los Once y a todos los demás.	9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים
10 Eran María Magdalena, Juana y María, la madre de Santiago, y las demás mujeres que las acompañaban. Ellas contaron todo a los Apóstoles,	10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה
11 pero a ellos les pareció que deliraban y no les creyeron.	11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן
12 Pedro, sin embargo, se levantó y corrió hacia el sepulcro, y al asomarse, no vio más que las sábanas. Entonces regresó lleno de admiración por lo que había sucedido.	12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה
13 Ese mismo día, dos de los discípulos iban a un pequeño pueblo llamado Emaús, situado a unos diez kilómetros de Jerusalén.	13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס
14 En el camino hablaban sobre lo que había ocurrido.	14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה
15 Mientras conversaban y discutían, el mismo Jesús se acercó y siguió caminando con ellos.	15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם
16 Pero algo impedía que sus ojos lo reconocieran.	16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו
17 El les dijo: «¿Qué comentaban por el camino?». Ellos se detuvieron, con el semblante triste,	17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים
18 y uno de ellos, llamado Cleofás, le respondió: «¡Tú eres el único forastero en Jerusalén que ignora lo que pasó en estos días!».	18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה
19 «¿Qué cosa?», les preguntó. Ellos respondieron: «Lo referente a Jesús, el Nazareno, que fue un profeta poderoso en obras y en palabras delante de Dios y de todo el pueblo,	19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם
20 y cómo nuestros sumos sacerdotes y nuestros jefes lo entregaron para ser condenado a muerte y lo crucificaron.	20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו
21 Nosotros esperábamos que fuera él quien librara a Israel. Pero a todo esto ya van tres días que sucedieron estas cosas.	21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה
22 Es verdad que algunas mujeres que están con nosotros nos han desconcertado: ellas fueron de madrugada al sepulcro	22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר
23 y al no hallar el cuerpo de Jesús, volvieron diciendo que se les había aparecido unos ángeles, asegurándoles que él está vivo.	23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי
24 Algunos de los nuestros fueron al sepulcro y encontraron todo como las mujeres habían dicho. Pero a él no lo vieron».	24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו
25 Jesús les dijo: «¡Hombres duros de entendimiento, cómo les cuesta creer todo lo que anunciaron los profetas!	25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים
26 ¿No será necesario que el Mesías soportara esos sufrimientos para entrar en su gloria?»	26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו
27 Y comenzando por Moisés y continuando en todas las Escrituras lo que se refería a él.	27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו
28 Cuando llegaron cerca del pueblo adonde iban, Jesús hizo ademán de seguir adelante.	28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו
29 Pero ellos le insistieron: «Quédate con nosotros, porque ya es tarde y el día se acaba». El entró y se quedó con ellos.	29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם
30 Y estando a la mesa, tomó el pan y pronunció la bendición; luego lo partió y se lo dio.	30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם
31 Entonces los ojos de los discípulos se abrieron y lo reconocieron, pero él había desaparecido de su vista.	31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם
32 Y se decían: «¿No ardía acaso nuestro corazón, mientras nos hablaba en el camino y nos explicaba las Escrituras?».	32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים
33 En ese mismo momento, se pusieron en camino y regresaron a Jerusalén. Allí encontraron reunidos a los Once y a los demás que estaban con ellos,	33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד
34 y estos les dijeron: «Es verdad, ¡el Señor ha resucitado y se apareció a Simón!».	34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון
35 Ellos, por su parte, contaron lo que les había pasado en el camino y cómo lo habían reconocido al partir el pan.	35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם
36 Todavía estaban hablando de esto, cuando Jesús se apareció en medio de ellos y les dijo: «La paz esté con ustedes».	36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם
37 Atónitos y llenos de temor, creían ver un espíritu,	37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו
38 pero Jesús les preguntó: «¿Por qué están turbados y se les presentan esas dudas?	38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם
39 Miren mis manos y mis pies, soy yo mismo. Tóquenme y vean. Un espíritu no tiene carne ni huesos, como ven que yo tengo».	39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי
40 Y diciendo esto, les mostró sus manos y sus pies.	40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו
41 Era tal la alegría y la admiración de los discípulos, que se resistían a creer. Pero Jesús les preguntó: «¿Tienen aquí algo para comer?».	41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל
42 Ellos le presentaron un trozo de pescado asado;	42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש
43 él lo tomó y lo comió delante de todos.	43 ויקח ויאכל לעיניהם
44 Después les dijo: «Cuando todavía estaba con ustedes, yo les decía: Es necesario que se cumpla todo lo que está escrito de mí en la Ley de Moisés, en los Profetas y en los Salmos».	44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים
45 Entonces les abrió la inteligencia para que pudieran comprender las Escrituras,	45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים
46 y añadió: «Así esta escrito: el Mesías debía sufrir y resucitar de entre los muertos al tercer día,	46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי
47 y comenzando por Jerusalén, en su Nombre debía predicarse a todas las naciones la conversión para el perdón de los pecados.	47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים
48 Ustedes son testigos de todo esto.	48 ואתם עדים בזאת
49 Y yo les enviaré lo que mi Padre les ha prometido. Permanezcan en la ciudad, hasta que sean revestidos con la fuerza que viene de lo alto».	49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום
50 Después Jesús los llevó hasta las proximidades de Betania y, elevando sus manos, los bendijo.	50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם
51 Mientras los bendecía, se separó de ellos y fue llevado al cielo.	51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה
52 Los discípulos, que se habían postrado delante de él, volvieron a Jerusalén con gran alegría,	52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
53 y permanecían continuamente en el Templo alabando a Dios.	53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן