Lucas 7

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cuando hubo acabado de dirigir todas estas palabras al pueblo, entró en Cafarnaúm.	1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום
2 Se encontraba mal y a punto de morir un siervo de un centurión, muy querido de éste.	2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד
3 Habiendo oído hablar de Jesús, envió donde él unos ancianos de los judíos, para rogarle que viniera y salvara a su siervo.	3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו
4 Estos, llegando donde Jesús, le suplicaban insistentemente diciendo: «Merece que se lo concedas,	4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו
5 porque ama a nuestro pueblo, y él mismo nos ha edificado la sinagoga».	5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת
6 Iba Jesús con ellos y, estando ya no lejos de la casa, envió el centurión a unos amigos a decirle: «Señor, no te molestes, porque no soy digno de que entres bajo mi techo,	6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי
7 por eso ni siquiera me consideré digno de salir a tu encuentro. Mándalo de palabra, y quede sano mi criado.	7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי
8 Porque también yo, que soy un subalterno, tengo soldados a mis órdenes, y digo a éste: “Vete”, y va; y a otro: “Ven”, y viene; y a mi siervo: “Haz esto”, y lo hace».	8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה
9 Al oír esto Jesús, quedó admirado de él, y volviéndose dijo a la muchedumbre que le seguía: «Os digo que ni en Israel he encontrado una fe tan grande».	9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת
10 Cuando los enviados volvieron a la casa, hallaron al siervo sano.	10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא
11 Y sucedió que a continuación se fue a una ciudad llamada Naím, e iban con él sus discípulos y una gran muchedumbre.	11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב
12 Cuando se acercaba a la puerta de la ciuadad, sacaban a enterrar a un muerto, hijo único de su madre, que era viuda, a la que acompañaba mucha gente de la ciudad.	12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר
13 Al verla el Señor, tuvo compasión de ella, y le dijo: «No llores».	13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי
14 Y, acercándose, tocó el féretro. Los que lo llevaban se pararon, y él dijo: «Joven, a ti te digo: Levántate».	14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה
15 El muerto se incorporó y se puso a hablar, y él se lo dio a su madre.	15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו
16 El temor se apoderó de todos, y glorificaban a Dios, diciendo: «Un gran profeta se ha levantado entre nosotros», y «Dios ha visitado a su pueblo».	16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו
17 Y lo que se decía de él, se propagó por toda Judea y por toda la región circunvecina.	17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר
18 Sus discípulos llevaron a Juan todas estas noticias. Entonces él, llamando a dos de ellos,	18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה
19 los envió a decir al Señor: «¿Eres tú el que ha de venir, o debemos esperar a otro?»	19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
20 Llegando donde él aquellos hombres, dijeron: «Juan el Bautista nos ha enviado a decirte: ¿Eres tú el que ha de venir o debemos esperar a otro?»	20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
21 En aquel momento curó a muchos de sus enfermedades y dolencias, y de malos espíritus, y dio vista a muchos ciegos.	21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים
22 Y les respondió: «Id y contad a Juan lo que habéis visto y oído: Los ciegos ven, los cojos andan, los leprosos quedan limpios, los sordos oyen, los muertos resucitan, se anuncia a los pobres la Buena Nueva;	22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים
23 ¡y dichoso aquel que no halle escándalo en mí!»	23 ואשרי אשר לא יכשל בי
24 Cuando los mensajeros de Juan se alejaron, se puso a hablar de Juan a la gente: «¿Qué salisteis a ver en el desierto? ¿Una caña agitada por el viento?	24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח
25 ¿Qué salisteis a ver, si no? ¿Un hombre elegantemente vestido? ¡No! Los que visten magníficamente y viven con molicie están en los palacios.	25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה
26 Entonces, ¿qué salisteis a ver? ¿Un profeta? Sí, os digo, y más que un profeta.	26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא
27 Este es de quien está escrito: He aquí que envío mi mensajero delante de ti, que preparará por delante tu camino.	27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך
28 «Os digo: Entre los nacidos de mujer no hay ninguno mayor que Juan; sin embargo el más pequeño en el Reino de Dios es mayor que él.	28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו
29 Todo el pueblo que le escuchó, incluso los publicanos, reconocieron la justicia de Dios, haciéndose bautizar con el bautismo de Juan.	29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן
30 Pero los fariseos y los legistas, al no aceptar el bautismo de él, frustraron el plan de Dios sobre ellos.	30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו
31 «¿Con quién, pues, compararé a los hombres de esta generacíon? Y ¿a quién se parecen?	31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים
32 Se parecen a los chiquillos que están sentados en la plaza y se gritan unos a otros diciendo: “Os hemos tocado la flauta, y no habéis bailado, os hemos entonando endechas, y no habéis llorado.”	32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם
33 «Porque ha venido Juan el Bautista, que no comía pan ni bebía vino, y decís: “Demonio tiene.”	33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו
34 Ha venido el Hijo del hombre, que come y bebe, y decís: “Ahí tenéis un comilón y un borracho, amigo de publicanos y pecadores.”	34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים
35 Y la Sabiduría se ha acreditado por todos sus hijos».	35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה
36 Un fariseo le rogó que comiera con él, y, entrando en la casa del fariseo, se puso a la mesa.	36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב
37 Había en la ciudad una mujer pecadora pública, quien al saber que estaba comiendo en casa del fariseo, llevó un frasco de alabastro de perfume,	37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור
38 y poniéndose detrás, a los pies de él, comenzó a llorar, y con sus lágrimas le mojaba los pies y con los cabellos de su cabeza se los secaba; besaba sus pies y los ungía con el perfume.	38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן
39 Al verlo el fariseo que le había invitado, se decía para sí: «Si éste fuera profeta, sabría quién y qué clase de mujer es la que le está tocando, pues es una pecadora».	39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא
40 Jesús le respondió: «Simón, tengo algo que decirte». El dijo: «Di, maestro».	40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר
41 Un acreedor tenía dos deudores: uno debía quinientos denarios y el otro cincuenta.	41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים
42 Como no tenían para pagarle, perdonó a los dos. ¿Quién de ellos le amará más?»	42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו
43 Respondió Simón: «Supongo que aquel a quien perdonó más». El le dijo: «Has juzgado bien»,	43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת
44 y volviéndose hacia la mujer, dijo a Simón: «¿Ves a esta mujer? Entré en tu casa y no me diste agua para los pies. Ella, en cambio, ha mojado mis pies con lágrimas, y los ha secado con sus cabellos.	44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה
45 No me diste el beso. Ella, desde que entró, no ha dejado de besarme los pies.	45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי
46 No ungiste mi cabeza con aceite. Ella ha ungido mis pies con perfume.	46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי
47 Por eso te digo que quedan perdonados sus muchos pecados, porque ha mostrado mucho amor. A quien poco se le perdona, poco amor muestra».	47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט
48 Y le dijo a ella: «Tus pecados quedan perdonados».	48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך
49 Los comensales empezaron a decirse para sí: «¿Quién es éste que hasta perdona los pecados?»	49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים
50 Pero él dijo a la mujer: «Tu fe te ha salvado. Vete en paz».	50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום