Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל	1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל
2 וַיְהִי שֶׁם־בְּנֹו הַבְּכֹור יֹואֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע	2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע
3 וְלֹא־הָלְכוּ בָנָיו [בְּדַרְכֹו כ] (בִּדְרָכָיו ק) וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט׃ פ	3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט
4 וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה	4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה
5 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגֹּויִם	5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים
6 וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה׃ פ	6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה
7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקֹול הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם	7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם
8 כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־עָשׂוּ מִיֹּום הַעֲלֹתִי אֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד־הַיֹּום הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם־לָךְ	8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך
9 וְעַתָּה שְׁמַע בְּקֹולָם אַךְ כִּי־הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם׃ ס	9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם
10 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֶל־הָעָם הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתֹּו מֶלֶךְ׃ ס	10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך
11 וַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לֹו בְּמֶרְכַּבְתֹּו וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתֹּו	11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו
12 וְלָשׂוּם לֹו שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישֹׁו וְלִקְצֹר קְצִירֹו וְלַעֲשֹׂות כְּלֵי־מִלְחַמְתֹּו וּכְלֵי רִכְבֹּו	12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו
13 וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחֹות וּלְטַבָּחֹות וּלְאֹפֹות	13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות
14 וְאֶתשְׂ־דֹותֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטֹּובִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו	14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו
15 וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו	15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו
16 וְאֶת־עַבְדֵיכֶם וְאֶת־שִׁפְחֹותֵיכֶם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶם הַטֹּובִים וְאֶת־חֲמֹורֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתֹּו	16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו
17 צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לֹו לַעֲבָדִים	17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים
18 וּזְעַקְתֶּם בַּיֹּום הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא־יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם בַּיֹּום הַהוּא	18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא
19 וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקֹול שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם־מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ	19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו
20 וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגֹּויִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ	20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו
21 וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־דִּבְרֵי הָעָם וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי יְהוָה׃ פ	21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה
22 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקֹולָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכוּ אִישׁ לְעִירֹו׃ פ	22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו