Shoftim (שופטים) - Giudici 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהֹושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל תֹּולָע בֶּן־פּוּאָה בֶּן־דֹּודֹו אִישׁ יִשָּׂשכָר וְהוּא־יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם	1 Après Abimélek, Tola, fils de Poua, fils de Dodo, se leva pour délivrer Israël. Il était de la tribu d’Issacar et il habitait Chamir, dans la montagne d’Éphraïm.
2 וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר׃ פ	2 Il jugea Israël pendant 23 ans, puis il mourut et on l’enterra à Chamir.
3 וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה	3 Après lui, se leva Yaïr de Galaad. Il jugea Israël pendant 22 ans.
4 וַיְהִי־לֹו שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל־שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ ׀ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד	4 Il avait 30 fils qui montaient 30 ânons, et il possédait 30 villes qu’on appelle encore aujourd’hui les Douars-de-Yaïr, au pays de Galaad.
5 וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמֹון׃ פ	5 Quand Yaïr mourut, on l’enterra à Kamon.
6 וַיֹּסִפוּ ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹות וְאֶת־אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת־אֱלֹהֵי צִידֹון וְאֵת ׀ אֱלֹהֵי מֹואָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי־עַמֹּון וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וְלֹא עֲבָדוּהוּ	6 Les Israélites firent de nouveau ce qui est mal aux yeux de Yahvé. Ils servirent les Baals et les Astartés, ainsi que les dieux d’Aram, de Sidon, de Moab, des Ammonites et des Philistins. Ils abandonnèrent Yahvé et ne le servirent plus.
7 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמֹּון	7 C’est pourquoi la colère de Yahvé s’enflamma contre Israël, il le livra aux mains des Philistins et des Ammonites.
8 וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד	8 Dès cette année-là ils écrasèrent et maltraitèrent tous les Israélites qui habitaient au-delà du Jourdain, dans le pays amorite, en Galaad, et cela dura 18 ans.
9 וַיַּעַבְרוּ בְנֵי־עַמֹּון אֶת־הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם־בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד	9 Les Ammonites passèrent même le Jourdain pour combattre contre Juda, Benjamin et la maison d’Éphraïm: Israël était dans une très grande détresse.
10 וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת־אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים׃ פ	10 Les Israélites crièrent donc vers Yahvé: “Nous avons péché contre toi, lui dirent-ils, nous avons abandonné notre Dieu et nous avons servi les Baals.”
11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן־הָאֱמֹרִי וּמִן־בְּנֵי עַמֹּון וּמִן־פְּלִשְׁתִּים	11 Yahvé répondit aux Israélites: “Quand vous avez été opprimés par les Égyptiens, les Amorites, les Ammonites, les Philistins,
12 וְצִידֹונִים וַעֲמָלֵק וּמָעֹון לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאֹושִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם	12 les Sidoniens, les Amalécites ou les Madianites, et que vous avez crié vers moi, ne vous ai-je pas délivré de leurs mains?
13 וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹותִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא־אֹוסִיף לְהֹושִׁיעַ אֶתְכֶם	13 Mais vous, vous m’avez abandonné et vous avez servi d’autres dieux, c’est pourquoi je ne vous délivrerai plus.
14 לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יֹושִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם	14 Allez maintenant crier vers les dieux que vous avez choisis, qu’ils vous délivrent quand les choses vont mal pour vous!”
15 וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה חָטָאנוּ עֲשֵׂה־אַתָּה לָנוּ כְּכָל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיֹּום הַזֶּה	15 Les Israélites dirent à Yahvé: “Nous avons péché, traite-nous comme il te semblera bon, mais au moins délivre-nous en ce jour.”
16 וַיָּסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת־יְהוָה וַתִּקְצַר נַפְשֹׁו בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל׃ פ	16 Ils firent disparaître de chez eux les dieux étrangers et ils servirent Yahvé. Alors Yahvé ne supporta pas davantage la souffrance d’Israël.
17 וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמֹּון וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה	17 Les Ammonites se rassemblèrent et installèrent leur camp en Galaad. Les Israélites se rassemblèrent aussi, et ils installèrent leur camp à Mispa.
18 וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמֹּון יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד׃ פ	18 Le peuple et les chefs de Galaad se dirent les uns aux autres: “Quel est l’homme qui engagera le combat contre les Ammonites? On le placera à la tête de tous les habitants de Galaad.”