Seconda lettera di Giovanni - (מכתב שני של יוחנן) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וְאַתָּה דַּבֵּר אֶת־הַנָּאֶה לַלֶּקַח הַבָּרִיא	1 Σὺ δὲ λάλει ἃ πρέπει τῇ ὑγιαινούσῃ διδασκαλίᾳ.
2 שֶׁיִּהְיוּ הַזְּקֵנִים משְׁלִים בְּרוּחָם וּמְכֻבָּדִים וּצְנוּעִים וּבְרִיאִים בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַסַּבְלָנוּת	2 Πρεσβύτας νηφαλίους εἶναι, σεμνούς, σώφρονας, ὑγιαίνοντας τῇ πίστει, τῇ ἀγάπῃ, τῇ ὑπομονῇ·
3 וְכֵן הַזְּקֵנוֹת תְּהִי הַנְהָגָתָן כַּאֲשֶׁר נָאֲוָה לַקֹּדֶשׁ לֹא תִהְיֶינָה מַלְשִׁינוֹת וְלֹא נִכְבָּשׁוֹת לִסְבוֹא־יַיִן כִּי אִם־מְלַמְּדוֹת טוֹב	3 πρεσβύτιδας ὡσαύτως ἐν καταστήματι ἱεροπρεπεῖς, μὴ διαβόλους μὴ οἴνῳ πολλῷ δεδουλωμένας, καλοδιδασκάλους,
4 וּמְיַשְּׁרוֹת אֶת־הַצְּעִירוֹת לֶאֱהֹב אֶת־בַּעֲלֵיהֶן וְלֶאֱהֹב אֶת־בְּנֵיהֶן	4 ἵνα σωφρονίζωσιν τὰς νέας φιλάνδρους εἶναι, φιλοτέκνους
5 וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת וּטְהֹרוֹת צוֹפִיּוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתָן וְטֹבוֹת וְנִכְנָעוֹת לְבַעֲלֵיהֶן לְמַעַן לֹא־יְחֻלַּל דְּבַר הָאֱלֹהִים	5 σώφρονας ἁγνὰς οἰκουργοὺς ἀγαθάς, ὑποτασσομένας τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν, ἵνα μὴ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ βλασφημῆται.
6 כָּכָה תַּזְהִיר גַּם אֶת־הַבַּחוּרִים שֶׁיִּהְיוּ צְנוּעִים	6 Τοὺς νεωτέρους ὡσαύτως παρακάλει σωφρονεῖν
7 וּבְכָל־דָּבָר הֱיֵה אַתָּה לְמוֹפֵת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּהוֹרָאָה צְרוּפָה וְנֶהְדָּרָה	7 περὶ πάντα, σεαυτὸν παρεχόμενος τύπον καλῶν ἔργων, ἐν τῇ διδασκαλίᾳ ἀφθορίαν, σεμνότητα,
8 וּבְדָבָר בָּרִיא וּמוּם אֵין־בּוֹ לְמַעַן יֵבוֹשׁ הַמִּתְקוֹמֵם וְלֹא יִמְצָא לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם רָע	8 λόγον ὑγιῆ ἀκατάγνωστον, ἵνα ὁ ἐξ ἐναντίας ἐντραπῇ μηδὲν ἔχων λέγειν περὶ ἡμῶν φαῦλον.
9 הָעֲבָדִים יִכָּנְעוּ לַאֲדוֹנֵיהֶם וְיִתְרַצּוּ לָהֶם בְּכָל־דָּבָר וְלֹא יַמְרוּ אֶת־דִּבְרֵיהֶם	9 Δούλους ἰδίοις δεσπόταις ὑποτάσσεσθαι ἐν πᾶσιν, εὐαρέστους εἶναι, μὴ ἀντιλέγοντας,
10 וְלֹא־יִמְעֲלוּ מַעַל כִּי אִם־יַרְאוּ כָּל־אֱמוּנָה טוֹבָה לְמַעַן יְפָאֲרוּ בַכֹּל אֶת־לֶקַח אֱלֹהֵינוּ מוֹשִׁיעֵנוּ	10 μὴ νοσφιζομένους, ἀλλὰ πᾶσαν πίστιν ἐνδεικνυμένους ἀγαθήν, ἵνα τὴν διδασκαλίαν τὴν τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ κοσμῶσιν ἐν πᾶσιν.
11 כִּי הוֹפִיעַ חֶסֶד אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם	11 Ἐπεφάνη γὰρ ἡ χάρις τοῦ θεοῦ σωτήριος πᾶσιν ἀνθρώποις
12 וּלְיַסֵּר אֹתָנוּ אֲשֶׁר נְתַעֵב הָרֶשַׁע וְתַאֲוֺת הָעוֹלָם וְנִחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּצְנִיעוּת וּבְצֶדֶק וּבַחֲסִידוּת	12 παιδεύουσα ἡμᾶς, ἵνα ἀρνησάμενοι τὴν ἀσέβειαν καὶ τὰς κοσμικὰς ἐπιθυμίας σωφρόνως καὶ δικαίως καὶ εὐσεβῶς ζήσωμεν ἐν τῷ νῦν αἰῶνι,
13 וּנְחַכֶּה לַתִּקְוָה הַמְאַשֶּׁרֶת וּלְהוֹפָעַת כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	13 προσδεχόμενοι τὴν μακαρίαν ἐλπίδα καὶ ἐπιφάνειαν τῆς δόξης τοῦ μεγάλου θεοῦ καὶ σωτῆρος ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ,
14 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ לְגָאֳלֵנוּ מִכָּל־עָוֶל וּלְטַהֵר לוֹ עַם סְגֻלָּה הַזָּרִיז בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים	14 ὃς ἔδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμῶν, ἵνα λυτρώσηται ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἀνομίας καὶ καθαρίσῃ ἑαυτῷ λαὸν περιούσιον, ζηλωτὴν καλῶν ἔργων.
15 אֶת־אֵלֶּה תְדַבֵּר וְתַזְהִיר וְתוֹכִיחַ בְּכָל־חָזְקָה וְאִישׁ אַל־יָבוּז לָךְ	15 Ταῦτα λάλει καὶ παρακάλει καὶ ἔλεγχε μετὰ πάσης ἐπιταγῆς· μηδείς σου περιφρονείτω.