Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אַחֲלַי תִּשְׂאוּ מְעַט אִוַּלְתִּי וְאַף־אָמְנָם תִּשָּׂאוּנִי	1 Lasst euch doch ein wenig Unverstand von mir gefallen! Aber das tut ihr ja.
2 כִּי מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים כִּי אֵרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד לְהַעֲמִיד אֶתְכֶם בְּתוּלָה טְהוֹרָה לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ	2 Denn ich liebe euch mit der Eifersucht Gottes; ich habe euch einem einzigen Mann verlobt, um euch als reine Jungfrau zu Christus zu führen.
3 אַךְ יָרֵא אָנֹכִי פֶּן כַּאֲשֶׁר הִשִּׁיא הַנָּחָשׁ בְּעָרְמָתוֹ אֶת־חַוָּה כֵּן תִּשְׂטֶינָה גַּם־מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מִן־הַתְּמִימוּת אֲשֶׁר עִם־הַמָּשִׁיחַ	3 Ich fürchte aber, wie die Schlange einst durch ihre Falschheit Eva täuschte, könntet auch ihr in euren Gedanken von der aufrichtigen und reinen Hingabe an Christus abkommen.
4 כִּי אִם־יָבֹא הַבָּא וְהִגִּיד לָכֶם יֵשׁוּעַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא הִגַּדְנֻהוּ אוֹ אִם־תִּקְחוּ רוּחַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא־לְקַחְתֶּם אֹתוֹ אוֹ־בְשׂוֹרָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא־קִבַּלְתֶּם אֹתָהּ כִּי עַתָּה הֵיטֵב תִּשָּׂאֻהוּ	4 Ihr nehmt es ja offenbar hin, wenn irgendeiner daherkommt und einen anderen Jesus verkündigt, als wir verkündigt haben, wenn ihr einen anderen Geist empfangt, als ihr empfangen habt, oder ein anderes Evangelium, als ihr angenommen habt.
5 אוּלָם אֶחֱשֹׁב אֲשֶׁר־אֵינֶנִּי נֹפֵל בִּמְאוּמָה מֵהַשְּׁלִיחִים הַגְּדוֹלִים כָּל־כָּךְ	5 Ich denke doch, ich stehe den Überaposteln keineswegs nach.
6 וְאַף אִם־בַּעַר אָנֹכִי בַּדִּבּוּר אֵינֶנִּי בַעַר בַּדָּעַת כִּי אִם־בַּכֹּל נִגְלִינוּ אֲלֵיכֶם בִּפְנֵי כָל־אָדָם	6 Im Reden mag ich ein Stümper sein, aber nicht in der Erkenntnis; wir haben sie euch in keiner Weise und in keinem Fall vorenthalten.
7 אוֹ הֶחָטֹא חָטָאתִי בְּהַשְׁפִּילִי אֶת־עַצְמִי לְמַעַן הַגְבִּיהֲכֶם כִּי־בִשַּׂרְתִּי אֶתְכֶם בְּלֹא־מְחִיר אֶת־בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים	7 Oder habe ich einen Fehler gemacht, als ich, um euch zu erhöhen, mich selbst erniedrigte und euch das Evangelium Gottes verkündete, ohne etwas dafür zu nehmen?
8 קְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת שַׁלּוֹתִי בְּקַחְתִּי מֵהֶן שָׂכָר לְמַעַן אֲשָׁרֶתְכֶם וּבִהְיוֹתִי עִמָּכֶם וָאֶחְסַר לֹא הֶלְאֵיתִי אָדָם	8 Andere Gemeinden habe ich ausgeplündert und Geld von ihnen genommen, um euch dienen zu können.
9 כִּי אֶת־מַחְסוֹרִי מִלְאוּ הָאַחִים בְּבֹאָם מִמַּקְדּוֹנְיָא וּבְכָל־דָּבָר נִשְׁמַרְתִּי מִהְיוֹת לָכֶם לְמַשָּׂא וְגַם אֶשָּׁמֵר	9 Aber als ich zu euch kam und in Schwierigkeiten geriet, bin ich niemand zur Last gefallen; was ich zu wenig hatte, ergänzten die Brüder, die aus Mazedonien kamen. Ich habe also darauf Wert gelegt, euch in keiner Weise zur Last zu fallen, und werde auch weiterhin darauf Wert legen.
10 בַּאֲמִתּוֹ שֶׁל־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־בִּי מֵעִיד אֲנִי בָּכֶם כִּי תְּהִלָּתִי זֹאת לֹא־תִּכָּלֵא מִמֶּנִּי בִּגְלִילוֹת אֲכַיָּא	10 So gewiss die Wahrheit Christi in mir ist: diesen Ruhm wird mir im Gebiet von Achaia niemand nehmen.
11 עַל־מַה־זֶּה הַעַל אֲשֶׁר אֵינֶנִּי אֹהֵב אֶתְכֶם הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ	11 Warum? Liebe ich euch etwa nicht? Gott weiß es.
12 אֲבָל אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת לְבִלְתִּי תֵת־מָקוֹם לַמְבַקְשִׁים עֲלִילָה לְמַעַן בְּמַה־שֶּׁיִּתְהַלְלוּ בוֹ יִמָּצְאוּ דּוֹמִים לָנוּ	12 Was ich aber tue, werde ich auch in Zukunft tun: Ich werde denen die Gelegenheit nehmen, die nur die Gelegenheit suchen, sich Achtung zu verschaffen, um so dazustehen wie wir.
13 כִּי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם פֹּעֲלֵי רְמִיָּה מִתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ	13 Denn diese Leute sind Lügenapostel, unehrliche Arbeiter; sie tarnen sich freilich als Apostel Christi.
14 וְאֵינֶנּוּ פֶּלֶא הֲלֹא הַשָּׂטָן גַּם־הוּא מִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ הָאוֹר	14 Kein Wunder, denn auch der Satan tarnt sich als Engel des Lichts.
15 לָכֵן אֵין־זֶה דָּבָר גָּדוֹל אִם גַּם־מְשָׁרְתָיו יִתְחַפְּשֹוּ לִמְשָׁרְתֵי הַצֶּדֶק אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה לְפִי מַעַלְלֵיהֶם	15 Es ist also nicht erstaunlich, wenn sich auch seine Handlanger als Diener der Gerechtigkeit tarnen. Ihr Ende wird ihren Taten entsprechen.
16 וְאָשׁוּב וְאֹמַר אַל־נָא יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ לְסָכָל וְאִם־אַיִן אַף־כְּסָכָל קַבְּלוּנִי לְמַעַן אֶתְהַלֵּל מְעַט גַּם־אָנִי	16 Noch einmal sage ich: Keiner soll mich für einen Narren halten. Tut ihr es aber doch, dann lasst mich auch als Narren gewähren, damit auch ich ein wenig prahlen kann.
17 אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר לֹא לְפִי דֶּרֶךְ הָאָדוֹן אָנֹכִי מְדַבֵּר כִּי אִם־כְּמוֹ בְסִכְלוּת אָעֹז וָאֶתְהַלָּל	17 Was ich hier sage, sage ich nicht im Sinn des Herrn, sondern sozusagen als Narr im falschen Stolz des Prahlers.
18 רַבִּים מִתְהַלְלִים לְפִי הַבָּשָׂר לָכֵן אֶתְהַלֵּל אַף־אָנִי	18 Da viele Menschen im Sinn dieser Welt prahlen, will auch ich einmal prahlen.
19 כִּי־נֹשְׂאִים אַתֶּם בְּרָצוֹן אֶת־הַסְּכָלִים בִּהְיוֹתְכֶם חֲכָמִים	19 Ihr lasst euch die Narren ja gern gefallen, ihr klugen Leute.
20 הֲלֹא תִשְׂאוּ אִם־יַעֲבִיד אֶתְכֶם אִישׁ אִם־יְבַלַּע אִם־יִלְכֹּד אֶתְכֶם אִם־יִתְנַשֵּׂא אִם־יַכֶּה אֶתְכֶם עַל־פְּנֵיכֶם	20 Denn ihr nehmt es hin, wenn euch jemand versklavt, ausbeutet und in seine Gewalt bringt, wenn jemand anmaßend auftritt und euch ins Gesicht schlägt.
21 לְחֶרְפָּתֵנוּ אָנֹכִי אֹמֵר זֹאת כְּאִלּוּ הָיִינוּ רָפִים אֲבָל בְּכָל־אֲשֶׁר יִרְהַב אִישׁ לְהִתְהַלֵּל בְּסִכְלוּת אֹמַר זֹאת אֶרְהַב גַּם־אָנֹכִי	21 Zu meiner Schande muss ich gestehen: Dazu bin ich allerdings zu schwach gewesen. Womit aber jemand prahlt - ich rede jetzt als Narr -, damit kann auch ich prahlen.
22 עִבְרִים הֵם כֵּן גַּם־אָנֹכִי יִשְׂרְאֵלִים הֵם כֵּן גַּם־אָנֹכִי זֶרַע אַבְרָהָם הֵם כֵּן גַּם־אָנֹכִי	22 Sie sind Hebräer - ich auch. Sie sind Israeliten - ich auch. Sie sind Nachkommen Abrahams - ich auch.
23 מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם כְּמִתְהוֹלֵל אֹמַר אָנֹכִי יוֹתֵר מֵהֶם יוֹתֵר בִּיגִיעוֹת יוֹתֵר לִמְאֹד בְּמַכּוֹת יוֹתֵר בְּמוֹסֵרוֹת וְרֹב פְּעָמִים בִּמְצוּקוֹת מָוֶת	23 Sie sind Diener Christi - jetzt rede ich ganz unvernünftig -, ich noch mehr: Ich ertrug mehr Mühsal, war häufiger im Gefängnis, wurde mehr geschlagen, war oft in Todesgefahr.
24 חָמֵשׁ פְּעָמִים סָפַגְתִּי בִּידֵי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת	24 Fünfmal erhielt ich von Juden die neununddreißig Hiebe;
25 שָׁלשׁ פְּעָמִים יֻסַּרְתִּי בַשּׁוֹטִים פַּעַם אַחַת סֻקַּלְתִּי וְשָׁלשׁ פְּעָמִים נִשְׁבְּרָה־לִּי הַסְּפִינָה וָאֱהִי בִּמְצוּלוֹת יָם לַיְלָה וָיוֹם	25 dreimal wurde ich ausgepeitscht, einmal gesteinigt, dreimal erlitt ich Schiffbruch, eine Nacht und einen Tag trieb ich auf hoher See.
26 בְּמַסָּעוֹת רַבִּים בְּסַכְּנוֹת נְהָרוֹת בְּסַכְּנוֹת שֹׁדְדִים בְּסַכָּנוֹת מִצַּד בְּנֵי־עַמִּי בְּסַכָּנוֹת מִצַּד הַגּוֹיִם סַכָּנוֹת בָּעִיר סַכָּנוֹת בַּמִּדְבָּר סַכָּנוֹת בַּיָּם סַכָּנוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵי שָׁקֶר	26 Ich war oft auf Reisen, gefährdet durch Flüsse, gefährdet durch Räuber, gefährdet durch das eigene Volk, gefährdet durch Heiden, gefährdet in der Stadt, gefährdet in der Wüste, gefährdet auf dem Meer, gefährdet durch falsche Brüder.
27 בְּעָמָל וּבִתְלָאָה בִּבְלִי־שֵׁנָה פְּעָמִים הַרְבֵּה בְּרָעָב וּבְצָמָא בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה בְּקֹר וּבְעֵירוֹם	27 Ich erduldete Mühsal und Plage, durchwachte viele Nächte, ertrug Hunger und Durst, häufiges Fasten, Kälte und Blöße.
28 מִלְּבַד שְׁאָר הַדְּבָרִים הַבָּאִים עָלַי יוֹם יוֹם וְהַדְּאָגָה לְכָל־הַקְּהִלּוֹת	28 Um von allem andern zu schweigen, weise ich noch auf den täglichen Andrang zu mir und die Sorge für alle Gemeinden hin.
29 מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלָשׁ מִי יִכָּשֵׁל וְלֹא יִבְעַר לִבִּי	29 Wer leidet unter seiner Schwachheit, ohne dass ich mit ihm leide? Wer kommt zu Fall, ohne dass ich von Sorge verzehrt werde?
30 אִם־יֵשׁ לְהִתְהַלֵּל אֶתְהַלֵּל בְּחֻלְשָׁתִי	30 Wenn schon geprahlt sein muss, will ich mit meiner Schwachheit prahlen.
31 הָאֱלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר	31 Gott, der Vater Jesu, des Herrn, er, der gepriesen ist in Ewigkeit, weiß, dass ich nicht lüge.
32 בְּדַמֶּשֶׂק שָׁמַר הַנִּצָּב שֶׁל־הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס אֶת־עִיר הַדַּמַּשְׂקִיִּים וַיְבַקֵּשׁ לְתָפְשֵׂנִי	32 In Damaskus ließ der Statthalter des Königs Aretas die Stadt der Damaszener bewachen, um mich festzunehmen.
33 וּבְעַד הַחַלּוֹן הוֹרִידוּ אֹתִי בְּסַל מֵעַל הַחוֹמָה וַאִמָּלֵט מִיָּדָיו	33 Aber durch ein Fenster wurde ich in einem Korb die Stadtmauer hinuntergelassen und so entkam ich ihm.