Devarìm (דברים) - Deuteronomio 27

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום	1 Praecepit autem Moyses et seniores Israel populo dicen tes: “ Custodite omne mandatum, quod praecipio vobis hodie.
2 וְהָיָה בַּיֹּום אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלֹות וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד	2 Cumque transieritis Iordanem in terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, eriges ingentes lapides et calce obduces eos,
3 וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲ‍שֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׀ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֶיךָ לָךְ	3 ut possis in eis scribere omnia verba legis huius, Iordane transmisso, ut introeas terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, terram lacte et melle manantem, sicut locutus est Dominus, Deus patrum tuorum, tibi.
4 וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אֹותָם בַּשִּׂיד	4 Quando ergo transieritis Iordanem, erigite istos lapides, sicut ego hodie praecipio vobis, in monte Hebal, et obduces eos calce;
5 וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא־תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל	5 et aedificabis ibi altare Domino Deo tuo de lapidibus, quos ferrum non tetigit,
6 אֲבָנִים שְׁלֵמֹות תִּבְנֶה אֶת־מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עֹולֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ	6 de saxis impolitis, et offeres super eo holocausta Domino Deo tuo.
7 וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ	7 Et immolabis hostias pacificas comedesque ibi et epulaberis coram Domino Deo tuo;
8 וְכָתַבְתָּ עַל־הָאֲבָנִים אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב׃ ס	8 et scribes super lapides omnia verba legis huius plane et lucide ”.
9 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת ׀ וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיֹּום הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ	9 Dixeruntque Moyses et sacerdotes levitici generis ad omnem Israelem: “ Attende et audi, Israel: hodie factus es populus Domino Deo tuo;
10 וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת־מִצְוֹתָו וְאֶת־חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום׃ ס	10 audies vocem eius et facies mandata atque praecepta, quae ego praecipio tibi ”.
11 וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הָעָם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר	11 Praecepitque Moyses populo in die illo dicens:
12 אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם עַל־הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן שִׁמְעֹון וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיֹוסֵף וּבִנְיָמִן	12 “ Hi stabunt ad benedicendum populo super montem Garizim, Iordane transmisso: Simeon, Levi, Iudas, Issachar, Ioseph et Beniamin.
13 וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל־הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי	13 Et e regione isti stabunt ad maledicendum in monte Hebal: Ruben, Gad et Aser et Zabulon, Dan et Nephthali.
14 וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל קֹול רָם׃ ס	14 Et pronunciabunt Levitae dicentque ad omnes viros Israel excelsa voce:
15 אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תֹּועֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן׃ ס	15 “Maledictus homo, qui facit sculptile et conflatile, abominationem Domini, opus manuum artificum, ponetque illud in abscondito”. Et respondebit omnis populus et dicet: “Amen”.
16 אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	16 “Maledictus, qui contemnit patrem suum et matrem”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
17 אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	17 “Maledictus, qui transfert terminos proximi sui”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
18 אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	18 “Maledictus, qui errare facit caecum in itinere”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
19 אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר־יָתֹום וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	19 “Maledictus, qui pervertit iudicium advenae, pupilli et viduae”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
20 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	20 “Maledictus, qui dormit cum uxore patris sui, quia revelat operimentum lectuli eius”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
21 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	21 “Maledictus, qui dormit cum omni iumento”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
22 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֲחֹתֹו בַּת־אָבִיו אֹו בַת־אִמֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	22 “Maledictus, qui dormit cum sorore sua, filia patris sui sive matris suae”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
23 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־חֹתַנְתֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	23 “Maledictus, qui dormit cum socru sua”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
24 אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	24 “Maledictus, qui clam percusserit proximum suum”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
25 אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכֹּות נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	25 “Maledictus, qui accipit munera, ut percutiat sanguinem innocentem”. Et dicet omnis populus: “Amen”.
26 אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתֹּורָה־הַזֹּאת לַעֲשֹׂות אֹותָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ פ	26 “Maledictus, qui non permanet in sermonibus legis huius nec eos opere perficit”. Et dicet omnis populus: “Amen”.