Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּעֲבֹר מֵעִיר אֶל־עִיר וּמִכְּפָר אֶל־כְּפָר קוֹרֵא וּמְבַשֵּׂר אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר אִתּוֹ	1 Et factum est deinceps, et ipse iter faciebat per civitatem et ca stellumpraedicans et evangelizans regnum Dei; et Duodecim cum illo
2 וְנָשִׁים אֲשֶׁר נִרְפְּאוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמֵחֳלָיִים מִרְיָם הַנִּקְרָאָה מַגְדָּלִית אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִמֶּנָּה שִׁבְעָה שֵׁדִים	2 et mulieresaliquae, quae erant curatae ab spiritibus malignis et infirmitatibus: Maria,quae vocatur Magdalene, de qua daemonia septem exierant,
3 וְיוֹחָנָה אֵשֶׁת כּוּזָא סוֹכֵן הוֹרְדוֹס וְשׁוֹשַׁנָּה וַאֲחֵרוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר שֵׁרְתֻהוּ מִנִּכְסֵיהֶן	3 et Ioanna uxor Chuza,procuratoris Herodis, et Susanna et aliae multae, quae ministrabant eis defacultatibus suis.
4 וַיְהִי בְּהִתְאַסֵּף הֲמוֹן עַם־רָב אֲשֶׁר יָצְאוּ אֵלָיו מֵעִיר וָעִיר וַיְדַבֵּר בְּמָשָׁל	4 Cum autem turba plurima conveniret, et de singulis civitatibus properarent adeum, dixit per similitudinem:
5 הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת־זַרְעוֹ וּבְזָרְעוֹ נָפַל מִן־הַזֶּרַע עַל־יַד הַדָּרֶךְ וַיֵּרָמַס וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אֲכָלוֹ	5 “ Exiit, qui seminat, seminare semen suum. Etdum seminat ipse, aliud cecidit secus viam et conculcatum est, et volucres caelicomederunt illud.
6 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־הַסָּלַע וַיִּצְמַח וַיִּיבַשׁ כִּי לֹא הָיְתָה־לוֹ לַחוּת	6 Et aliud cecidit super petram et natum aruit, quia nonhabebat umorem.
7 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל בְּתוֹךְ הַקֹּצִים וַיִּצְמְחוּ הַקֹּצִים עִמּוֹ וַיְמַעֲכֻהוּ	7 Et aliud cecidit inter spinas, et simul exortae spinaesuffocaverunt illud.
8 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה וַיִּצְמַח וַיַּעַשׂ פְּרִי מֵאָה שְׁעָרִים כָּזֹאת דִּבֵּר וַיִּקְרָא מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע	8 Et aliud cecidit in terram bonam et ortum fecit fructumcentuplum ”. Haec dicens clamabat: “ Qui habet aures audiendi, audiat ”.
9 וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה	9 Interrogabant autem eum discipuli eius, quae esset haec parabola.
10 וַיֹּאמַר לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת־סוֹדוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלָאֲחֵרִים בִּמְשָׁלִים לְמַעַן בִּרְאֹתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ	10 Quibusipse dixit: “ Vobis datum est nosse mysteria regni Dei, ceteris autem inparabolis, ut videntes non videant et audientes non intellegant.
11 וְזֶה הוּא הַמָּשָׁל הַזֶּרַע דְּבַר־אֱלֹהִים הוּא	11 Est autem haec parabola: Semen est verbum Dei.
12 וַאֲשֶׁר עַל־יַד הַדֶּרֶךְ הֵם הַשֹּׁמְעִים וְאַחַר־כֵּן בָּא הַשָּׂטָן וְנֹשֵׂא אֶת־הַדָּבָר מִלִּבָּם פֶּן־יַאֲמִינוּ וְנוֹשָׁעוּ	12 Qui autem secus viam, suntqui audiunt; deinde venit Diabolus et tollit verbum de corde eorum, ne credentessalvi fiant.
13 וַאֲשֶׁר עַל־הַסֶּלַע הֵם הַמְקַבְּלִים בְּשִׂמְחָה אֶת־הַדָּבָר בְּשָׁמְעָם וְשֹׁרֶשׁ אֵין לָהֶם רַק לְשָׁעָה מַאֲמִינִים וּבְעֵת הַנִּסָּיוֹן יִסֹּגוּ אָחוֹר	13 Qui autem supra petram: qui cum audierint, cum gaudio suscipiuntverbum; et hi radices non habent, qui ad tempus credunt, et in temporetentationis recedunt.
14 וַאֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַקֹּצִים הֵם הַשֹּׁמְעִים וְהוֹלְכִים לָהֶם וַיָּמֹכּוּ בִּדְאָגוֹת וּבְעשֶׁר וּבְתַאֲוֺת הַחַיִּים וּפְרִי לֹא־יְשַׁוּוּ לָמוֹ	14 Quod autem in spinis cecidit: hi sunt, qui audierunt eta sollicitudinibus et divitiis et voluptatibus vitae euntes suffocantur et nonreferunt fructum.
15 וַאֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם הַשֹּׁמְרִים בְּלֵב טוֹב וְטָהוֹר אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמָעוּ וְעֹשִׂים פְּרִי בְּתוֹחָלֶת	15 Quod autem in bonam terram: hi sunt, qui in corde bono etoptimo audientes verbum retinent et fructum afferunt in patientia.
16 וְאֵין־אִישׁ מַדְלִיק נֵר אֲשֶׁר יְכַסֶּה אוֹתוֹ בִּכְלִי אוֹ יְשִׂימֵהוּ תַּחַת הַמִּטָּה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה יַעֲלֵהוּ לְמַעַן יִרְאוּ כָּל־בָּאֵי הַבַּיִת אֶת־הָאוֹר	16 Nemo autem lucernam accendens operit eam vaso aut subtus lectum ponit, sedsupra candelabrum ponit, ut intrantes videant lumen.
17 כִּי אֵין־דָּבָר נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין גָּנוּז אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וּבָא לָאוֹר	17 Non enim est occultum,quod non manifestetur, nec absconditum, quod non cognoscatur et in palam veniat.
18 לָכֵן רְאוּ אֵיךְ תִּשְׁמָעוּן כִּי כָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְכָל־אֲשֶׁר אֵין לוֹ גַּם אֶת־אֲשֶׁר הוּא חשֵׁב לִהְיוֹת לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ	18 Videte ergo quomodo audiatis: qui enim habet, dabitur illi; et, quicumque nonhabet, etiam quod putat se habere, auferetur ab illo ”.
19 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאֶחָיו וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו מִפְּנֵי הָעָם	19 Venerunt autem ad illum mater et fratres eius, et non poterant adire ad eumprae turba.
20 וַיֻּגַּד־לוֹ לֵאמֹר אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עֹמְדִים בַּחוּץ וְהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹתֶךָ	20 Et nuntiatum est illi: “ Mater tua et fratres tui stant forisvolentes te videre ”.
21 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִמִּי וְאַחַי הֵם הַשֹּׁמְעִים וְעֹשִׂים אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים	21 Qui respondens dixit ad eos: “ Mater mea et fratresmei hi sunt, qui verbum Dei audiunt et faciunt ”.
22 וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶד אֶל־אֳנִיָּה הוּא וְתַלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה אֶל־עֵבֶר הַיָּם וַיָּשׁוּטוּ הַיָּמָּה	22 Factum est autem in una dierum, et ipse ascendit in navem et discipuli eius,et ait ad illos: “ Transfretemus trans stagnum ”. Et ascenderunt.
23 וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בָּאֳנִיָּה וַיִּשְׁכַּב וַיִּישָׁן וְרוּחַ סְעָרָה יָרְדָה עַל־הַיָּם וַיִּשְׁטְפוּ עֲלֵיהֶם הַמַּיִם וַיִּהְיוּ בְּסַכָּנָה	23 Navigantibus autem illis, obdormivit. Et descendit procella venti in stagnum, etcomplebantur et periclitabantur.
24 וַיִּגְּשׁוּ וַיָּעִירוּ אוֹתוֹ לֵאמֹר מוֹרֶה מוֹרֶה אָבָדְנוּ וַיֵּעוֹר וַיִּגְעַר בָּרוּחַ וּבְמִשְׁבְּרֵי־יָם וַיִּשְׁתְּקוּ וַתְּהִי דְמָמָה	24 Accedentes autem suscitaverunt eum dicentes:“ Praeceptor, praeceptor, perimus! ”. At ille surgens increpavit ventum ettempestatem aquae, et cessaverunt, et facta est tranquillitas.
25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַיֵּה אֱמוּנַתְכֶם וַיִּירְאוּ וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מִי אֵפוֹא הוּא הַמְצַוֶּה גַּם־אֶת־הָרוּחוֹת וְאֶת־הַמַּיִם וַיִּשְׁמְעוּ לוֹ	25 Dixit autemillis: “ Ubi est fides vestra? ”. Qui timentes mirati sunt dicentes adinvicem: “ Quis putas hic est, quia et ventis imperat et aquae, et oboediuntei? ”.
26 וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל	26 Enavigaverunt autem ad regionem Gergesenorum, quae est contra Galilaeam.
27 וַיֵּצֵא אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ אִישׁ מִן הָעִיר אֲשֶׁר שֵׁדִים בּוֹ מִיָּמִים רַבִּים וּבֶגֶד לֹא לָבַשׁ וּבְבַיִת לֹא יָשַׁב כִּי אִם־בַּקְּבָרִים	27 Et cum egressus esset ad terram, occurrit illi vir quidam de civitate, quihabebat daemonia et iam tempore multo vestimento non induebatur neque in domomanebat sed in monumentis.
28 וַיַּרְא אֶת־יֵשׁוּעַ וַיִּפֹּל לְפָנָיו וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל מַה־לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל עֶלְיוֹן מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ אֲשֶׁר לֹא תְעַנֵּנִי	28 Is ut vidit Iesum, exclamans procidit ante illumet voce magna dixit: “ Quid mihi et tibi est, Iesu, Fili Dei Altissimi?Obsecro te, ne me torqueas ”.
29 כִּי צִוָּה אֶת־הָרוּחַ הַטָּמֵא לָצֵאת מִן־הָאִישׁ כִּי יָמִים רַבִּים חָטַף אֹתוֹ וְנֶאֱסַר בָּאזִקִּים וְנִשְׁמַר בַּכְּבָלִים וְהָיָה בְּנַתְּקוֹ אֶת־הַמּוֹסֵרוֹת וְנִדְחַף בְּיַד הַשֵּׁד אֶל־הַמִּדְבָּרוֹת	29 Praecipiebat enim spiritui immundo, ut exiretab homine. Multis enim temporibus arripiebat illum, vinciebatur catenis etcompedibus custoditus; et ruptis vinculis, agebatur a daemonio in deserta.
30 וַיִּשְׁאַל אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר מַה־שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי כִּי־שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ בוֹ	30 Interrogavit autem illum Iesus dicens: “ Quod tibi nomen est? ”. At illedixit: “ Legio ”, quia intraverunt daemonia multa in eum.
31 וַיִּתְחַנְנוּ לוֹ לְבִלְתִּי צַוֹּת אֹתָם לָרֶדֶת אֶל־הַתְּהוֹם	31 Et rogabanteum, ne imperaret illis, ut in abyssum irent.
32 וַיְהִי־שָׁם עֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים עַל־הַמִּרְעֶה בָּהָר וַיִּתְחַנְנוּ לוֹ כִּי־יַנִּיחַ לָהֶם לָבוֹא אֶל־תּוֹכָם וַיַּנַּח לָהֶם	32 Erat autem ibi grex porcorum multorum pascentium in monte; et rogaverunt eum,ut permitteret eis in illos ingredi. Et permisit illis.
33 וַיֵּצְאוּ הַשֵּׁדִים מִן־הָאָדָם הַהוּא וַיָּבֹאוּ בַּחֲזִירִים וַיִּשְׂתָּעֵר הָעֵדֶר מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם וַיִּטְבָּע	33 Exierunt ergodaemonia ab homine et intraverunt in porcos, et impetu abiit grex per praecepsin stagnum et suffocatus est.
34 וַיָּנוּסוּ הָרֹעִים כִּרְאוֹתָם אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיַּגִּידוּ הַדָּבָר בָּעִיר וּבַכְּפָרִים	34 Quod ut viderunt factum, qui pascebant,fugerunt et nuntiaverunt in civitatem et in villas.
35 וַיֵּצְאוּ לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּמְצְאוּ־שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים ישֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ מְלֻבָּשׁ וְטוֹב־שֵׂכֶל וַיִּירָאוּ	35 Exierunt autem videre,quod factum est, et venerunt ad Iesum et invenerunt hominem sedentem, a quodaemonia exierant, vestitum ac sana mente ad pedes Iesu et timuerunt.
36 וַיְסַפְּרוּ לָהֶם הָרֹאִים אֵיךְ נִרְפָּא אֲחוּז הַשֵּׁדִים	36 Nuntiaverunt autem illis hi, qui viderant, quomodo sanus factus esset, qui adaemonio vexabatur.
37 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ כָּל־הֲמוֹן חֶבֶל הַגַּדְרִיִּים לָלֶכֶת מֵאִתָּם כִּי־אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיֵּרֶד אֶל־הָאֳנִיָּה וַיָּשֹׁב	37 Et rogaverunt illum omnis multitudo regionisGergesenorum, ut discederet ab ipsis, quia timore magno tenebantur. Ipse autemascendens navem reversus est.
38 וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים לָשֶׁבֶת אִתּוֹ וַיְשַׁלַּח אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ בְּאָמְרוֹ	38 Et rogabat illum vir, a quo daemonia exierant,ut cum eo esset. Dimisit autem eum dicens:
39 שׁוּב לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה־לְךָ הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ לוֹ וַיַּשְׁמַע בְּכָל־הָעִיר אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה־לוֹ יֵשׁוּעַ	39 “ Redi domum tuam et narraquanta tibi fecit Deus ”. Et abiit per universam civitatem praedicans quantailli fecisset Iesus.
40 וַיְהִי בְּשׁוּב יֵשׁוּעַ וַיְקַבֵּל אֹתוֹ הָעָם כִּי כֻלָּם הָיוּ מְחַכִּים לוֹ	40 Cum autem rediret Iesus, excepit illum turba; erant enim omnes exspectanteseum.
41 וְהִנֵּה־בָא אִישׁ וּשְׁמוֹ יָאִיר וְהוּא רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ לָבוֹא אִתּוֹ אֶל־בֵּיתוֹ	41 Et ecce venit vir, cui nomen Iairus, et ipse princeps synagogae erat, etcecidit ad pedes Iesu rogans eum, ut intraret in domum eius,
42 כִּי בַּת יְחִידָה כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה לּוֹ וְהִיא נוֹטָה לָמוּת וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ שָׁמָּה וַיִּדְחָקֻהוּ הֲמוֹן הָעָם	42 quia filia unicaerat illi fere annorum duodecim, et haec moriebatur. Et dum iret, a turbiscomprimebatur.
43 וְאִשָּׁה זָבַת דָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֲשֶׁר הוֹצִיאָה כָל־קִנְיָנָהּ לָרֹפְאִים וְאֵין אִישׁ יָכֹל לְרַפֹּאתָהּ	43 Et mulier quaedam erat in fluxu sanguinis ab annis duodecim,quae in medicos erogaverat omnem substantiam suam nec ab ullo potuit curari;
44 הִיא קָרְבָה מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְזוֹב דָּמָהּ עָמַד פִּתְאֹם	44 accessit retro et tetigit fimbriam vestimenti eius, et confestim stetit fluxussanguinis eius.
45 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ מִי־זֶה נָגַע־בִּי וְכֻלָּם כִּחֵשׁוּ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס וְהָעֹמְדִים אֶצְלוֹ מוֹרֶה הֲמוֹן הָעָם דֹּחֲקִים וְלֹחֲצִים אֹתָךְ וְאַתָּה תֹאמַר מִי נָגַע בִּי	45 Et ait Iesus: “ Quis est, qui me tetigit? ”. Negantibusautem omnibus, dixit Petrus: “ Praeceptor, turbae te comprimunt et affligunt”.
46 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ נָגַע בִּי אָדָם כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר יָצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה	46 At dixit Iesus: “ Tetigit me aliquis; nam et ego novi virtutem de meexisse ”.
47 וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי לֹא־נִסְתְּרָה מִמֶּנּוּ וַתֶּחֱרַד לִקְרָאתוֹ וַתִּפֹּל לְפָנָיו וַתַּגֵּד בְּאָזְנֵי כָל־הָעָם עַל־מֶה נָגְעָה בּוֹ וְאֵיךְ נִרְפְּאָה פִּתְאֹם	47 Videns autem mulier quia non latuit, tremens venit et prociditante eum et ob quam causam tetigerit eum indicavit coram omni populo etquemadmodum confestim sanata sit.
48 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ חִזְקִי בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם	48 At ipse dixit illi: “ Filia, fides tua tesalvam fecit. Vade in pace ”.
49 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאִישׁ בָּא מִבֵּית רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיֹּאמַר מֵתָה בִתְּךָ אַל־תַּטְרִיחַ אֶת־הַמּוֹרֶה	49 Adhuc illo loquente, venit quidam e domo principis synagogae dicens: “Mortua est filia tua; noli amplius vexare magistrum ”.
50 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ אַל־תִּירָא אַךְ־הַאֲמֵן וְהִיא תִוָּשֵׁעַ	50 Iesus autem, auditohoc verbo, respondit ei: “ Noli timere; crede tantum, et salva erit ”.
51 וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וְלֹא־הִנִּיחַ לְאִישׁ לָבוֹא אִתּוֹ בִּלְתִּי אִם־לְפֶטְרוֹס וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן וְלַאֲבִי הַיַּלְדָּה וּלְאִמָּהּ	51 Etcum venisset domum, non permisit intrare secum quemquam nisi Petrum et Ioannemet Iacobum et patrem puellae et matrem.
52 וְכֻלָּם בֹּכִים וְסֹפְדִים לָהּ וַיֹּאמֶר אַל־תִּבְכּוּ כִּי לֹא מֵתָה אַךְ־יְשֵׁנָה הִיא	52 Flebant autem omnes et plangebantillam. At ille dixit: “ Nolite flere; non est enim mortua, sed dormit ”.
53 וַיִּשְׂחֲקוּ עָלָיו בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ כִּי־מֵתָה	53 Et deridebant eum scientes quia mortua esset.
54 וְהוּא אָחַז בְּיָדָהּ וַיִּקְרָא לֵאמֹר הַיַּלְדָּה קוּמִי	54 Ipse autem tenens manum eiusclamavit dicens: “ Puella, surge! ”.
55 וַתָּשָׁב רוּחָהּ וַתָּקָם פִּתְאֹם וַיְצַו לָתֶת־לָהּ לֶאֱכוֹל	55 Et reversus est spiritus eius, etsurrexit continuo; et iussit illi dari manducare.
56 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְהוּא צִוָּה אֹתָם לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה	56 Et stupuerunt parenteseius, quibus praecepit, ne alicui dicerent, quod factum erat.