Bamidbàr (במדבר) - Numeri 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אֹו־אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה	2 “ Loquere ad filios Israel et dices ad eos: Vir sive mulier cum fecerint votum, ut sanctificentur et se voluerint Domino consecrare,
3 מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל	3 a vino et omni quod inebriare potest abstinebunt; acetum ex vino et ex qualibet alia potione et, quidquid de uva exprimitur, non bibent; uvas recentes siccasque non comedent
4 כֹּל יְמֵי נִזְרֹו מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד־זָג לֹא יֹאכֵל	4 cunctis diebus, quibus ex voto Domino consecrantur: quidquid ex vinea esse potest ab uva acerba usque ad pellicula non comedent.
5 כָּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרֹו תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשֹׁו עַד־מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר־יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשֹׁו	5 Omni tempore separationis suae novacula non transibit per caput eius usque ad completum tempus, quo Domino consecratur; sanctus erit crescente caesarie capitis eius.
6 כָּל־יְמֵי הַזִּירֹו לַיהוָה עַל־נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא	6 Omni tempore consecrationis suae ad mortuum non ingredietur;
7 לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לְאָחִיו וּלְאַחֹתֹו לֹא־יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל־רֹאשֹׁו	7 nec super patris quidem et matris et fratris sororisque funere contaminabitur, quia consecratio Dei sui super caput eius est.
8 כֹּל יְמֵי נִזְרֹו קָדֹשׁ הוּא לַיהוָה	8 Omnibus diebus separationis suae sanctus erit Domino.
9 וְכִי־יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרֹו וְגִלַּח רֹאשֹׁו בְּיֹום טָהֳרָתֹו בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ	9 Sin autem mortuus fuerit subito quispiam coram eo, polluetur caput consecrationis eius; quod radet ilico in eadem die purgationis suae, id est die septima.
10 וּבַיֹּום הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אֹו שְׁנֵי בְּנֵי יֹונָה אֶל־הַכֹּהֵן אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד	10 In octava autem die offeret duos turtures vel duos pullos columbae sacerdoti in introitu tabernaculi conventus,
11 וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל־הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת־רֹאשֹׁו בַּיֹּום הַהוּא	11 facietque sacerdos unum pro peccato et alterum in holocaustum et expiabit pro eo, quia peccavit super mortuo, sanctificabitque caput eius in die illo
12 וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת־יְמֵי נִזְרֹו וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתֹו לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרֹו	12 et consecrabit Domino dies separationis suae offerens agnum anniculum pro delicto; ita tamen, ut dies priores irriti fiant, quoniam polluta est consecratio eius.
13 וְזֹאת תֹּורַת הַנָּזִיר בְּיֹום מְלֹאת יְמֵי נִזְרֹו יָבִיא אֹתֹו אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד	13 Ista est lex consecrationis, cum dies, quos ex voto decreverat, complebuntur: adducent eum ad ostium tabernaculi conventus,
14 וְהִקְרִיב אֶת־קָרְבָּנֹו לַיהוָה כֶּבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתֹו תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת־שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל־אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים	14 et offeret oblationem suam Domino agnum anniculum immaculatum in holocaustum et ovem anniculam immaculatam pro peccato et arietem immaculatum hostiam pacificam,
15 וְסַל מַצֹּות סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם	15 canistrum quoque panum azymorum, qui permixti sint oleo, et lagana absque fermento uncta oleo ac oblationem et libamina singulorum.
16 וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְעָשָׂה אֶת־חַטָּאתֹו וְאֶת־עֹלָתֹו	16 Quae offeret sacerdos coram Domino et faciet tam pro peccato quam in holocaustum;
17 וְאֶת־הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה עַל סַל הַמַּצֹּות וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־מִנְחָתֹו וְאֶת־נִסְכֹּו	17 arietem vero immolabit hostiam pacificam Domino offerens simul canistrum azymorum; facietque oblationem eius et libamenta.
18 וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד אֶת־רֹאשׁ נִזְרֹו וְלָקַח אֶת־שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרֹו וְנָתַן עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר־תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים	18 Tunc radet nazaraeus ante ostium tabernaculi conventus caesariem consecrationis suae tolletque capillos suos et ponet super ignem, qui est suppositus sacrificio pacificorum,
19 וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת־הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן־הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן־הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל־כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחֹו אֶת־נִזְרֹו	19 et sumet sacerdos armum coctum arietis tortamque absque fermento unam de canistro et laganum azymum unum et tradet in manus nazaraei, postquam rasum fuerit caput eius;
20 וְהֵנִיף אֹותָם הַכֹּהֵן ׀ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שֹׁוק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן	20 et agitabit in conspectu Domini, et sanctificata sacerdotis erunt sicut pectusculum, quod agitari, et femur, quod praelevari iussum est. Post haec potest bibere nazaraeus vinum ”.
21 זֹאת תֹּורַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנֹו לַיהוָה עַל־נִזְרֹו מִלְּבַד אֲשֶׁר־תַּשִּׂיג יָדֹו כְּפִי נִדְרֹו אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תֹּורַת נִזְרֹו׃ פ	21 Ista est lex nazaraei, cum voverit oblationem suam Domino tempore consecrationis suae, exceptis his, quae invenerit manus eius. Iuxta quod devoverat, ita faciet secundum legem consecrationis suae.
22 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	22 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
23 דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמֹור לָהֶם׃ ס	23 “ Loquere Aaron et filiis eius: Sic benedicetis filiis Israel et dicetis eis:
24 יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ׃ ס	24 "Benedicat tibi Dominus et custodiat te!
25 יָאֵר יְהוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ ס	25 Illuminet Dominus faciem suam super te et misereatur tui!
26 יִשָּׂא יְהוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלֹום׃ ס	26 Convertat Dominus vultum suum ad te et det tibi pacem!".
27 וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃ פ	27 Invocabuntque nomen meum super filios Israel, et ego benedicam eis ”.