Bamidbàr (במדבר) - Numeri 30

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ	1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
2 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־רָאשֵׁי הַמַּטֹּות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה	2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
3 אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֹו־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשֹׁו לֹא יַחֵל דְּבָרֹו כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה	3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
4 וְאִשָּׁה כִּי־תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ	4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
5 וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת־נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל־נְדָרֶיהָ וְכָל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם	5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
6 וְאִם־הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו כָּל־נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהוָה יִסְלַח־לָהּ כִּי־הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ	6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
7 וְאִם־הָיֹו תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אֹו מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ	7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו
8 וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ	8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה
9 וְאִם בְּיֹום שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אֹותָהּ וְהֵפֵר אֶת־נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וַיהוָה יִסְלַח־לָהּ	9 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
10 וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ	10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
11 וְאִם־בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אֹו־אָסְרָה אִסָּר עַל־נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה	11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
12 וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל־נְדָרֶיהָ וְכָל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם	12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה
13 וְאִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָם ׀ אִישָׁהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו כָּל־מֹוצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהוָה יִסְלַח־לָהּ	13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו
14 כָּל־נֵדֶר וְכָל־שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ	14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
15 וְאִם־הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיֹּום אֶל־יֹום וְהֵקִים אֶת־כָּל־נְדָרֶיהָ אֹו אֶת־כָּל־אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי־הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו	15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה
16 וְאִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעֹו וְנָשָׂא אֶת־עֲוֹנָהּ	16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה
17 אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתֹּו בֵּין־אָב לְבִתֹּו בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ׃ פ