Micà (מיכה) - Michea 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	1 Et factum est verbum Do mini ad me dicens:
2 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת־עִיר הַדָּמִים וְהֹודַעְתָּהּ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹותֶיהָ	2 “ Et tu, fili hominis,num iudicas, num iudicas civitatem sanguinum?
3 וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עִיר שֹׁפֶכֶת דָּם בְּתֹוכָהּ לָבֹוא עִתָּהּ וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים עָלֶיהָ לְטָמְאָה	3 Et ostendes ei omnesabominationes suas et dices: Haec dicit Dominus Deus: Civitas effundenssanguinem in medio sui, ut veniat tempus eius et, quae fecit idola contrasemetipsam, ut pollueretur.
4 בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר־שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית טָמֵאת וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבֹוא עַד־שְׁנֹותָיִךְ עַל־כֵּן נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגֹּויִם וְקַלָּסָה לְכָל־הָאֲרָצֹות	4 In sanguine tuo, qui a te effusus est, deliquisti;et in idolis tuis, quae fecisti, polluta es; et appropinquare fecisti dies tuoset adduxisti tempus annorum tuorum. Propterea dedi te opprobrium gentibus etirrisionem universis terris.
5 הַקְּרֹבֹות וְהָרְחֹקֹות מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ־בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה	5 Quae iuxta sunt et quae procul a te, triumphabuntde te, sordibus famosa, grandis tumultu.
6 הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעֹו הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם	6 Ecce principes Israel singuli probrachio suo fuerunt in te ad effundendum sanguinem.
7 אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתֹוכֵךְ יָתֹום וְאַלְמָנָה הֹונוּ בָךְ	7 Pater et mater contemptisunt in te, advena oppressus est in medio tui, pupillum et viduam afflixeruntapud te.
8 קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ	8 Sanctuaria mea sprevisti et sabbata mea profanasti.
9 אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם וְאֶל־הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ זִמָּה עָשׂוּ בְתֹוכֵךְ	9 Viridetractores fuerunt in te ad effundendum sanguinem et super montes comederunt inte; scelus operati sunt in medio tui.
10 עֶרְוַת־אָב גִּלָּה־בָךְ טְמֵאַת הַנִּדָּה עִנּוּ־בָךְ	10 Verecundiora patris discooperuerunt inte, immunditiam menstruatae humiliaverunt in te;
11 וְאִישׁ ׀ אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תֹּועֵבָה וְאִישׁ אֶת־כַּלָּתֹו טִמֵּא בְזִמָּה וְאִישׁ אֶת־אֲחֹתֹו בַת־אָבִיו עִנָּה־בָךְ	11 et unus in uxorem proximisui operatus est abominationem, et alter nurum suam polluit nefarie; fratersororem suam, filiam patris sui, oppressit in te.
12 שֹׁחַד לָקְחוּ־בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	12 Munera acceperunt apud tead effundendum sanguinem, usuram et fenus accepisti et avare proximos tuoscalumniabaris meique oblita es, ait Dominus Deus.
13 וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל־בִּצְעֵךְ אֲשֶׁר עָשִׂית וְעַל־דָּמֵךְ אֲשֶׁר הָיוּ בְּתֹוכֵךְ	13 Ecce complosi manus meas super lucrum tuum, quod fecisti, et super sanguinem,qui effusus est in medio tui.
14 הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ אִם־תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אֹותָךְ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי	14 Numquid sustinebit cor tuum, aut praevalebuntmanus tuae in diebus, quos ego faciam tibi? Ego Dominus locutus sum et faciam;
15 וַהֲפִיצֹותִי אֹותָךְ בַּגֹּויִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצֹות וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ	15 et dispergam te in nationes et ventilabo te in terras et deficere faciamimmunditiam tuam a te:
16 וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גֹויִם וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ	16 et profanabo me in te in conspectu gentium, et sciesquia ego Dominus ”.
17 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	17 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
18 בֶּן־אָדָם הָיוּ־לִי בֵית־יִשְׂרָאֵל [לְסוּג כ] (לְסִיג ק) כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעֹופֶרֶת בְּתֹוךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ׃ ס	18 “ Fili hominis, versa est mihidomus Israel in scoriam; omnes isti argentum et aes et stannum et ferrum etplumbum in medio fornacis, scoria facti sunt.
19 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הֱיֹות כֻּלְּכֶם לְסִגִים לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל־תֹּוךְ יְרוּשָׁלִָם	19 Propterea haec dicit DominusDeus: Eo quod versi estis omnes in scoriam, propterea ecce ego congregabo vos inmedio Ierusalem
20 קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעֹופֶרֶת וּבְדִיל אֶל־תֹּוךְ כּוּר לָפַחַת־עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם	20 congregatione argenti et aeris et ferri et plumbi et stanniin medio fornacis, ut succendatur in ea ignis ad conflandum: sic congregabo infurore meo et in ira mea et ponam et conflabo vos
21 וְכִנַּסְתִּי אֶתְכֶם וְנָפַחְתִּי עֲלֵיכֶם בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי וְנִתַּכְתֶּם בְּתֹוכָהּ	21 et congregabo vos etsuccendam vos in igne furoris mei, et conflabimini in medio eius.
22 כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתֹוךְ כּוּר כֵּן תֻּתְּכוּ בְתֹוכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה שָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עֲלֵיכֶם׃ פ	22 Utconflatur argentum in medio fornacis, sic conflabimini in medio eius; et scietisquia ego Dominus effuderim indignationem meam super vos ”.
23 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	23 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
24 בֶּן־אָדָם אֱמָר־לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיֹום זָעַם	24 “ Fili hominis, dic ei: Tu esterra, super quam non cecidit pluvia neque imber in die furoris,
25 קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתֹוכָהּ כַּאֲרִי שֹׁואֵג טֹרֵף טָרֶף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנֹותֶיהָ הִרְבּוּ בְתֹוכָהּ	25 cuius ducesin medio eius sicut leo rugiens capiensque praedam: animas devoraverunt, opes etpretium acceperunt, viduas eius multiplicaverunt in medio illius.
26 כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תֹורָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי בֵּין־קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין־הַטָּמֵא לְטָהֹור לֹא הֹודִיעוּ וּמִשַׁבְּתֹותַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתֹוכָם	26 Sacerdoteseius contempserunt legem meam et polluerunt sanctuaria mea, inter sanctum etprofanum non habuerunt distantiam et inter pollutum et mundum non docueruntdistinguere et a sabbatis meis averterunt oculos suos, et coinquinabar in medioeorum.
27 שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ־דָּם לְאַבֵּד נְפָשֹׁות לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע	27 Principes eius in medio illius quasi lupi rapientes praedam adeffundendum sanguinem et perdendas animas et avare sectanda lucra.
28 וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב אֹמְרִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וַיהוָה לֹא דִבֵּר	28 Prophetaeautem eius liniebant eis omnia calce, videntes vana et divinantes eis mendacium,dicentes: “Haec dicit Dominus Deus”, cum Dominus non sit locutus.
29 עַם הָאָרֶץ עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל וְעָנִי וְאֶבְיֹון הֹונוּ וְאֶת־הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט	29 Populusterrae calumniabatur calumniam et rapiebat violenter; egenum et pauperemaffligebant et advenam opprimebant absque iudicio.
30 וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּדֵר־גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ וְלֹא מָצָאתִי	30 Et quaesivi de eis virum,qui interponeret saepem et staret in confractione contra me pro terra, nedissiparem eam, et non inveni.
31 וָאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי כִּלִּיתִים דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה׃ פ	31 Et effudi super eos indignationem meam, inigne irae meae consumpsi eos, viam eorum in caput eorum reddidi ”, ait DominusDeus.