1 הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אֹור גָּדֹול יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אֹור נָגַהּ עֲלֵיהֶם | 1 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים |
2 הִרְבִּיתָ הַגֹּוי [לֹא כ] (לֹו ק) הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל | 2 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם |
3 כִּי ׀ אֶת־עֹל סֻבֳּלֹו וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמֹו שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בֹּו הַחִתֹּתָ כְּיֹום מִדְיָן | 3 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל |
4 כִּי כָל־סְאֹון סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגֹולָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ | 4 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין |
5 כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמֹו וַיִּקְרָא שְׁמֹו פֶּלֶא יֹועֵץ אֵל גִּבֹּור אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלֹום | 5 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש |
6 [לְמַרְבֵּה כ] (לְמַרְבֵּה ק) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלֹום אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתֹּו לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאֹות תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃ ס | 6 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום |
7 דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל | 7 למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת |
8 וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלֹּו אֶפְרַיִם וְיֹושֵׁב שֹׁמְרֹון בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר | 8 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל |
9 לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף | 9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר |
10 וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת־צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת־אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ | 10 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף |
11 אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחֹור וַיֹּאכְלוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־פֶּה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה | 11 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך |
12 וְהָעָם לֹא־שָׁב עַד־הַמַּכֵּהוּ וְאֶת־יְהוָה צְבָאֹות לֹא דָרָשׁוּ׃ ס | 12 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
13 וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמֹון יֹום אֶחָד | 13 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו |
14 זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מֹורֶה־שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב | 14 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד |
15 וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם־הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים | 15 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב |
16 עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח ׀ אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלֹּו חָנֵף וּמֵרַע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה | 16 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים |
17 כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן | 17 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
18 בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ | 18 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן |
19 וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל־שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעֹו יֹאכֵלוּ | 19 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו |
20 מְנַשֶּׁה אֶת־אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת־מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל־יְהוּדָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ ס | 20 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו |
| 21 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |