1 מַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ ׀ אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ כִּי־שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבֹּוא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה־לָמֹו | 1 משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו |
2 דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידֹון עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ | 2 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך |
3 וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאֹור תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גֹּויִם | 3 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים |
4 בֹּושִׁי צִידֹון כִּי־אָמַר יָם מָעֹוז הַיָּם לֵאמֹר לֹא־חַלְתִּי וְלֹא־יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רֹומַמְתִּי בְתוּלֹות | 4 בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות |
5 כַּאֲשֶׁר־שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר | 5 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר |
6 עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי | 6 עברו תרשישה הילילו ישבי אי |
7 הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי־קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחֹוק לָגוּר | 7 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור |
8 מִי יָעַץ זֹאת עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי־אָרֶץ | 8 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ |
9 יְהוָה צְבָאֹות יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאֹון כָּל־צְבִי לְהָקֵל כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָרֶץ | 9 יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ |
10 עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת־תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עֹוד | 10 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד |
11 יָדֹו נָטָה עַל־הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכֹות יְהוָה צִוָּה אֶל־כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ | 11 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה |
12 וַיֹּאמֶר לֹא־תֹוסִיפִי עֹוד לַעְלֹוז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת־צִידֹון [כִּתִּיִּים כ] (כִּתִּים ק) קוּמִי עֲבֹרִי גַּם־שָׁם לֹא־יָנוּחַ לָךְ | 12 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך |
13 הֵן ׀ אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ [בְחִינָיו כ] (בַחוּנָיו ק) עֹרְרוּ אַרְמְנֹותֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה | 13 הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה |
14 הֵילִילוּ אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן׃ ס | 14 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן |
15 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזֹּונָה | 15 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה |
16 קְחִי כִנֹּור סֹבִּי עִיר זֹונָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי־שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי | 16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי |
17 וְהָיָה מִקֵּץ ׀ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת־צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת־כָּל־מַמְלְכֹות הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה | 17 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה |
18 וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק׃ פ | 18 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק |