Joel (יואל) - Gioele 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמֹוץ	1 Oraculum Babylonis, quod vidit Isaias filius Amos.
2 עַל הַר־נִשְׁפֶּה שְׂאוּ־נֵס הָרִימוּ קֹול לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים	2 Super montem decalvatum levate signum, exaltate vocem, levate manum, et ingrediantur portas ducum.
3 אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבֹּורַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי	3 Ego mandavi sanctificatis meis et vocavi fortes meos ad iram meam, exsultantes in gloria mea.
4 קֹול הָמֹון בֶּהָרִים דְּמוּת עַם־רָב קֹול שְׁאֹון מַמְלְכֹות גֹּויִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאֹות מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה	4 Vox multitudinis in montibus quasi populi ingentis, vox sonitus regnorum gentium congregatarum. Dominus exercituum recenset militiam belli;
5 בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם יְהוָה וּכְלֵי זַעְמֹו לְחַבֵּל כָּל־הָאָרֶץ	5 veniunt de terra procul a termino caeli, Dominus et vasa furoris eius, ut disperdat omnem terram.
6 הֵילִילוּ כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבֹוא	6 Ululate, quia prope est dies Domini; quasi vastitas a Domino veniet.
7 עַל־כֵּן כָּל־יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־לְבַב אֱנֹושׁ יִמָּס	7 Propter hoc omnes manus dissolventur, et omne cor hominis tabescet.
8 וְנִבְהָלוּ ׀ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיֹּולֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם	8 Perterrebuntur. Torsiones et dolores tenebunt eos, quasi parturiens dolebunt; unusquisque ad proximum suum stupebit: facies combustae vultus eorum.
9 הִנֵּה יֹום־יְהוָה בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרֹון אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה	9 Ecce dies Domini venit, crudelis et indignationis plenus et irae furorisque, ad ponendam terram in solitudinem, et peccatores eius conteret de ea.
10 כִּי־כֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אֹורָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתֹו וְיָרֵחַ לֹא־יַגִּיהַ אֹורֹו	10 Quoniam stellae caeli et sidera eius non expandent lumen suum; obtenebratus est sol in ortu suo, et luna non splendebit in lumine suo.
11 וּפָקַדְתִּי עַל־תֵּבֵל רָעָה וְעַל־רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל	11 Et visitabo super orbem propter mala et super impios propter iniquitatem eorum; et quiescere faciam superbiam protervorum et arrogantiam fortium humiliabo.
12 אֹוקִיר אֱנֹושׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אֹופִיר	12 Pretiosior erit vir auro, et homo mundo obryzo.
13 עַל־כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקֹומָהּ בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות וּבְיֹום חֲרֹון אַפֹּו	13 Super hoc caelum turbabo, et movebitur terra de loco suo in indignatione Domini exercituum et in die irae furoris eius.
14 וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ אִישׁ אֶל־עַמֹּו יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל־אַרְצֹו יָנוּסוּ	14 Et erit quasi damula fugiens et quasi ovis, et non erit qui congreget; unusquisque ad populum suum convertetur, et singuli ad terram suam fugient.
15 כָּל־הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל־הַנִּסְפֶּה יִפֹּול בֶּחָרֶב	15 Omnis, qui inventus fuerit, occidetur, et omnis, qui captus fuerit, cadet in gladio;
16 וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם [תִּשָּׁגַלְנָה כ] (תִּשָּׁכַבְנָה׃ ק)	16 infantes eorum allidentur in oculis eorum, diripientur domus eorum, et uxores eorum violabuntur.
17 הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת־מָדָי אֲשֶׁר־כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ־בֹו	17 Ecce ego suscitabo super eos Medos, qui argentum non quaerant nec aurum velint;
18 וּקְשָׁתֹות נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי־בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ עַל־בָּנִים לֹא־תָחוּס עֵינָם	18 sed arcus pueros prosternent et fructui uteri non miserebuntur.
19 וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכֹות תִּפְאֶרֶת גְּאֹון כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה	19 Et erit Babylon, splendor regnorum, inclita superbia Chaldaeorum, sicut cum subvertit Dominus Sodomam et Gomorram.
20 לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דֹּור וָדֹור וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם	20 Non habitabitur usque in finem et non fundabitur usque ad generationem et generationem, nec ponet ibi tentoria Arabs, nec pastores accubare facient ibi,
21 וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנֹות יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ־שָׁם	21 sed accubabunt ibi bestiae, et replebunt domus eorum ululae, et habitabunt ibi struthiones, et pilosi saltabunt ibi;
22 וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנֹותָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרֹוב לָבֹוא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ	22 et respondebunt ibi hyaenae in aedibus eius, et thoes in delubris voluptatis. Prope est ut veniat tempus eius, et dies eius non elongabuntur.