Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ	1 Mein Sohn, achte auf meine Worte, meine Gebote verwahre bei dir!
2 שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתֹורָתִי כְּאִישֹׁון עֵינֶיךָ	2 Achte auf meine Gebote, damit du am Leben bleibst, hüte meine Lehre wie deinen Augapfel!
3 קָשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ	3 Binde sie dir an die Finger, schreib sie auf die Tafel deines Herzens!
4 אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא	4 Sag zur Weisheit: Du bist meine Schwester!, und nenne die Klugheit deine Freundin!
5 לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה	5 Sie bewahrt dich vor der Frau eines andern, vor der Fremden, die verführerisch redet.
6 כִּי בְּחַלֹּון בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי	6 Vom Fenster meines Hauses, durch das Gitter, habe ich ausgeschaut;
7 וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר־לֵב	7 da sah ich bei den Unerfahrenen, da bemerkte ich bei den Burschen einen jungen Mann ohne Verstand:
8 עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד	8 Er ging über die Straße, bog um die Ecke und nahm den Weg zu ihrem Haus;
9 בְּנֶשֶׁף־בְּעֶרֶב יֹום בְּאִישֹׁון לַיְלָה וַאֲפֵלָה	9 als der Tag sich neigte, in der Abenddämmerung, um die Zeit, da es dunkel wird und die Nacht kommt.
10 וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתֹו שִׁית זֹונָה וּנְצֻרַת לֵב	10 Da! Eine Frau kommt auf ihn zu, im Kleid der Dirnen, mit listiger Absicht;
11 הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא־יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ	11 voll Leidenschaft ist sie und unbändig, ihre Füße blieben nicht mehr im Haus;
12 פַּעַם ׀ בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבֹות וְאֵצֶל כָּל־פִּנָּה תֶאֱרֹב	12 bald auf den Gassen, bald auf den Plätzen, an allen Straßenecken lauert sie.
13 וְהֶחֱזִיקָה בֹּו וְנָשְׁקָה־לֹּו הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לֹו	13 Nun packt sie ihn, küsst ihn, sagt zu ihm mit keckem Gesicht:
14 זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיֹּום שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי	14 Ich war zu Heilsopfern verpflichtet und heute erfüllte ich meine Gelübde.
15 עַל־כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ	15 Darum bin ich ausgegangen, dir entgegen, ich habe dich gesucht und gefunden.
16 מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבֹות אֵטוּן מִצְרָיִם	16 Ich habe Decken über mein Bett gebreitet, bunte Tücher aus ägyptischem Leinen;
17 נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמֹון	17 ich habe mein Lager besprengt mit Myrrhe, Aloe und Zimt.
18 לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד־הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים	18 Komm, wir wollen bis zum Morgen in Liebe schwelgen, wir wollen die Liebeslust kosten.
19 כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתֹו הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחֹוק	19 Denn mein Mann ist nicht zu Hause, er ist auf Reisen, weit fort.
20 צְרֹור־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדֹו לְיֹום הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתֹו	20 Den Geldbeutel hat er mitgenommen, erst am Vollmondstag kehrt er heim.
21 הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק פָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ	21 So macht sie ihn willig mit viel Überredung, mit schmeichelnden Lippen verführt sie ihn.
22 הֹולֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשֹׁור אֶל־טָבַח יָבֹוא וּכְעֶכֶס אֶל־מוּסַר אֱוִיל	22 Betört folgt er ihr, wie ein Ochse, den man zum Schlachten führt, wie ein Hirsch, den das Fangseil umschlingt,
23 עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדֹו כְּמַהֵר צִפֹּור אֶל־פָּח וְלֹא־יָדַע כִּי־בְנַפְשֹׁו הוּא׃ פ	23 bis ein Pfeil ihm die Leber zerreißt; wie ein Vogel, der in das Netz fliegt und nicht merkt, dass es um sein Leben geht.
24 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי־פִי	24 Darum, ihr Söhne, hört auf mich, achtet auf meine Reden!
25 אַל־יֵשְׂטְ אֶל־דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל־תֵּתַע בִּנְתִיבֹותֶיהָ	25 Dein Herz schweife nicht ab auf ihre Wege, verirre dich nicht auf ihre Pfade!
26 כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ	26 Denn zahlreich sind die Erschlagenen, die sie gefällt hat; viele sind es, die sie ermordet hat;
27 דַּרְכֵי שְׁאֹול בֵּיתָהּ יֹרְדֹות אֶל־חַדְרֵי־מָוֶת׃ פ	27 ihr Haus ist ein Weg zur Unterwelt, er führt zu den Kammern des Todes.
28 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹוא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם׃ ס
29 גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת־דֹּור עֶבְרָתֹו
30 כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום־יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו
31 וּבָנוּ בָּמֹות הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ ס
32 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקֹום
33 וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד
34 וְהִשְׁבַּתִּי ׀ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ