Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 חַכְמֹות נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ	1 Sapientia mulierum aedificat domum suam, insipientia eam manibus destruet.
2 הֹולֵךְ בְּיָשְׁרֹו יְרֵא יְהוָה וּנְלֹוז דְּרָכָיו בֹּוזֵהוּ	2 Ambulans recto itinere timet Deum; despicit illum, qui infami graditur via.
3 בְּפִי־אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם	3 In ore stulti virga superbiae, labia autem sapientium custodiunt eos.
4 בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב־תְּבוּאֹות בְּכֹחַ שֹׁור	4 Ubi non sunt boves, praesepe vacuum est; plurimae autem segetes in fortitudine bovis.
5 עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר	5 Testis fidelis non mentitur, profert autem mendacium dolosus testis.
6 בִּקֶּשׁ־לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבֹון נָקָל	6 Quaerit derisor sapientiam et non invenit; doctrina prudentibus facilis.
7 לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל־יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי־דָעַת	7 Cede coram viro stulto, quia nescies labia prudentiae.
8 חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכֹּו וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה	8 Sapientia callidi est intellegere viam suam, et imprudentia stultorum errans.
9 אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם וּבֵין יְשָׁרִים רָצֹון	9 Stulti parvipendent peccatum, et inter iustos morabitur gratia.
10 לֵב יֹודֵעַ מָרַּת נַפְשֹׁו וּבְשִׂמְחָתֹו לֹא־יִתְעָרַב זָר	10 Cor novit amaritudinem animae suae, in gaudio eius non miscebitur extraneus.
11 בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ	11 Domus impiorum delebitur, tabernacula vero iustorum germinabunt.
12 יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָוֶת	12 Est via, quae videtur homini recta, novissima autem eius deducunt ad mortem.
13 גַּם־בִּשְׂחֹוק יִכְאַב־לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה	13 Etiam in risu cor dolore miscebitur, et extrema gaudii luctus occupat.
14 מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טֹוב	14 Viis suis replebitur stultus, et super eum erit vir bonus.
15 פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל־דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרֹו	15 Simplex credit omni verbo, astutus considerat gressus suos.
16 חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבֹוטֵחַ	16 Sapiens timet et declinat a malo, stultus transilit et confidit.
17 קְצַר־אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמֹּות יִשָּׂנֵא	17 Impatiens operabitur stultitiam, et vir versutus odiosus est.
18 נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת	18 Possidebunt simplices stultitiam, et astuti coronabuntur scientia.
19 שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טֹובִים וּרְשָׁעִים עַל־שַׁעֲרֵי צַדִּיק	19 Procumbunt mali ante bonos, et impii ante portas iustorum.
20 גַּם־לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים	20 Etiam proximo suo pauper odiosus erit, amici vero divitum multi.
21 בָּז־לְרֵעֵהוּ חֹוטֵא וּמְחֹונֵן [עֲנָיִים כ] (עֲנָוִים ק) אַשְׁרָיו	21 Qui despicit proximum suum, peccat; qui autem miseretur pauperis, beatus erit.
22 הֲ‍לֹוא־יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טֹוב	22 Nonne errant, qui operantur malum? Misericordia et veritas iis, qui praeparant bona.
23 בְּכָל־עֶצֶב יִהְיֶה מֹותָר וּדְבַרשְׂ־פָתַיִם אַךְ־לְמַחְסֹור	23 In omni labore erit abundantia; verbum autem labiorum tendit tantummodo ad egestatem.
24 עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת	24 Corona sapientium divitiae eorum, fatuitas stultorum fatuitas est.
25 מַצִּיל נְפָשֹׁות עֵד אֱמֶת וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָה	25 Liberat animas testis fidelis, et profert mendacia versipellis.
26 בְּיִרְאַת יְהוָה מִבְטַח־עֹז וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה	26 In timore Domini fiducia fortis, et filiis eius erit spes.
27 יִרְאַת יְהוָה מְקֹור חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת	27 Timor Domini fons vitae, declinans a laqueis mortis.
28 בְּרָב־עָם הַדְרַת־מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזֹון	28 In multitudine populi dignitas regis, et in paucitate plebis ruina principis.
29 אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב־תְּבוּנָה וּקְצַר־רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת	29 Qui patiens est, multa gubernatur prudentia; qui autem impatiens est, exaltat stultitiam.
30 חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמֹות קִנְאָה	30 Vita carnium sanitas cordis, putredo ossium invidia.
31 עֹשֵׁק־דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדֹו חֹנֵן אֶבְיֹון	31 Qui calumniatur egentem, exprobrat Factori eius; honorat autem eum, qui miseretur pauperis.
32 בְּרָעָתֹו יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמֹותֹו צַדִּיק	32 In malitia sua impelletur impius, sperat autem iustus in integritate sua.
33 בְּלֵב נָבֹון תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ	33 In corde prudentis requiescit sapientia, at in medio stultorum agnoscetur?
34 צְדָקָה תְרֹומֵם־גֹּוי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת	34 Iustitia elevat gentem, vituperium autem populorum est peccatum.
35 רְצֹון־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתֹו תִּהְיֶה מֵבִישׁ	35 Acceptus est regi minister intellegens, et iracundia ei, qui turpiter agit.