Isaiah (ישעיה) - Isaia 72

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לִשְׁלֹמֹה ׀ אֱ‍לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן־מֶלֶךְ	1 Psalmus Asaph. Quam bonus Israël Deus, his qui recto sunt corde !
2 יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט	2 Mei autem pene moti sunt pedes, pene effusi sunt gressus mei :
3 יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלֹום לָעָם וּגְבָעֹות בִּצְדָקָה	3 quia zelavi super iniquos, pacem peccatorum videns.
4 יִשְׁפֹּט ׀ עֲ‍נִיֵּי־עָם יֹושִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיֹון וִידַכֵּא עֹושֵׁק	4 Quia non est respectus morti eorum, et firmamentum in plaga eorum.
5 יִירָאוּךָ עִם־שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דֹּור דֹּורִים	5 In labore hominum non sunt, et cum hominibus non flagellabuntur.
6 יֵרֵד כְּמָטָר עַל־גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ	6 Ideo tenuit eos superbia ; operti sunt iniquitate et impietate sua.
7 יִפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב לֹום עַד־בְּלִי יָרֵחַ	7 Prodiit quasi ex adipe iniquitas eorum ; transierunt in affectum cordis.
8 וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ	8 Cogitaverunt et locuti sunt nequitiam ; iniquitatem in excelso locuti sunt.
9 לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ	9 Posuerunt in cælum os suum, et lingua eorum transivit in terra.
10 מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ	10 Ideo convertetur populus meus hic, et dies pleni invenientur in eis.
11 וְיִשְׁתַּחֲווּ־לֹו כָל־מְלָכִים כָּל־גֹּויִם יַעַבְדוּהוּ	11 Et dixerunt : Quomodo scit Deus, et si est scientia in excelso ?
12 כִּי־יַצִּיל אֶבְיֹון מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין־עֹזֵר לֹו	12 Ecce ipsi peccatores, et abundantes in sæculo obtinuerunt divitias.
13 יָחֹס עַל־דַּל וְאֶבְיֹון וְנַפְשֹׁות אֶבְיֹונִים יֹושִׁיעַ	13 Et dixi : Ergo sine causa justificavi cor meum, et lavi inter innocentes manus meas,
14 מִתֹּוךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו	14 et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis.
15 וִיחִי וְיִתֶּן־לֹו מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדֹו תָמִיד כָּל־הַיֹּום יְבָרֲכֶנְהוּ	15 Si dicebam : Narrabo sic ; ecce nationem filiorum tuorum reprobavi.
16 יְהִי פִסַּת־בַּר ׀ בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנֹון פִּרְיֹו וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ	16 Existimabam ut cognoscerem hoc ; labor est ante me :
17 יְהִי שְׁמֹו לְעֹולָם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ [יָנִין כ] (יִנֹּון ק) שְׁמֹו וְיִתְבָּרְכוּ בֹו כָּל־גֹּויִם יְאַשְּׁרוּהוּ	17 donec intrem in sanctuarium Dei, et intelligam in novissimis eorum.
18 בָּרוּךְ ׀ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאֹות לְבַדֹּו	18 Verumtamen propter dolos posuisti eis ; dejecisti eos dum allevarentur.
19 וּבָרוּךְ ׀ שֵׁם כְּבֹודֹו לְעֹולָם וְיִמָּלֵא כְבֹודֹו אֶת־כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן ׀ וְאָמֵן	19 Quomodo facti sunt in desolationem ? subito defecerunt : perierunt propter iniquitatem suam.
20 כָּלּוּ תְפִלֹּות דָּוִד בֶּן־יִשָׁי	20 Velut somnium surgentium, Domine, in civitate tua imaginem ipsorum ad nihilum rediges.
	21 Quia inflammatum est cor meum, et renes mei commutati sunt ;
	22 et ego ad nihilum redactus sum, et nescivi :
	23 ut jumentum factus sum apud te, et ego semper tecum.
	24 Tenuisti manum dexteram meam, et in voluntate tua deduxisti me, et cum gloria suscepisti me.
	25 Quid enim mihi est in cælo ? et a te quid volui super terram ?
	26 Defecit caro mea et cor meum ; Deus cordis mei, et pars mea, Deus in æternum.
	27 Quia ecce qui elongant se a te peribunt ; perdidisti omnes qui fornicantur abs te.
	28 Mihi autem adhærere Deo bonum est ; ponere in Domino Deo spem meam : ut annuntiem omnes prædicationes tuas in portis filiæ Sion.