Isaiah (ישעיה) - Isaia 60

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 לַמְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד	1 Du maître de chant. Sur "Un lys est le précepte." A mi-voix. De David. Pour apprendre.
2 בְּהַצֹּותֹו ׀ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת־אֲרַם צֹובָה וַיָּשָׁב יֹואָב וַיַּךְ אֶת־אֱדֹום בְּגֵיא־מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף	2 Quand il lutta avec Aram Naharayim et Aram de Coba, et que Joab revint pour battre Edom dans lavallée du Sel, 12.000 hommes.
3 אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשֹׁובֵב לָנוּ	3 Dieu, tu nous as rejetés, rompus, tu étais irrité, reviens à nous!
4 הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי־מָטָה	4 Tu as fait trembler la terre, tu l'as fendue; guéris ses brèches, car elle chancelle!
5 הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה	5 Tu en fis voir de dures à ton peuple, tu nous fis boire du vin de vertige;
6 נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנֹוסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה	6 tu donnas à tes fidèles le signal de leur débâcle sous le tir de l'arc.
7 לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הֹושִׁיעָה יְמִינְךָ [וַעֲנֵנוּ כ] (וַעֲנֵנִי׃ ק)	7 Pour que soient délivrés tes bien-aimés, sauve par ta droite, et réponds-nous.
8 אֱלֹהִים ׀ דִּבֶּר בְּקָדְשֹׁו אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכֹּות אֲמַדֵּד	8 Dieu a parlé dans son sanctuaire: "J'exulte, je partage Sichem, j'arpente la vallée de Sukkot.
9 לִי גִלְעָד ׀ וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעֹוז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי	9 "A moi Galaad, à moi Manassé, Ephraïm, l'armure de ma tête, Juda, mon bâton de commandement,
10 מֹואָב ׀ סִיר רַחְצִי עַל־אֱדֹום אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי	10 "Moab, le bassin où je me lave! sur Edom, je jette ma sandale. Crie donc victoire contre moi,Philistie! "
11 מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצֹור מִי נָחַנִי עַד־אֱדֹום	11 Qui me mènera dans une ville forte, qui me conduira jusqu'en Edom,
12 הֲלֹא־אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא־תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹותֵינוּ	12 sinon toi, Dieu, qui nous as rejetés, Dieu qui ne sors plus avec nos armées?
13 הָבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם	13 Porte-nous secours dans l'oppression: néant, le salut de l'homme!
14 בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ	14 Avec Dieu, nous ferons des prouesses, et lui piétinera nos oppresseurs.
15 תַּחַת הֱיֹותֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עֹובֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאֹון עֹולָם מְשֹׂושׂ דֹּור וָדֹור
16 וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גֹּויִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מֹושִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב
17 תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלֹום וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה
18 לֹא־יִשָּׁמַע עֹוד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חֹומֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה
19 לֹא־יִהְיֶה־לָּךְ עֹוד הַשֶּׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא־יָאִיר לָךְ וְהָיָה־לָךְ יְהוָה לְאֹור עֹולָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ
20 לֹא־יָבֹוא עֹוד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְהוָה יִהְיֶה־לָּךְ לְאֹור עֹולָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ
21 וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעֹולָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר [מַטָּעֹו כ] (מַטָּעַי ק) מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר
22 הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגֹוי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׃ ס