Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Eliphaz Themanites dixit:
2 הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל	2 “ Si coeperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies; sed conceptum sermonem tenere quis poterit?
3 הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפֹות תְּחַזֵּק	3 Ecce, docuisti multos et manus lassas roborasti;
4 כֹּושֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעֹות תְּאַמֵּץ	4 vacillantes confirmaverunt sermones tui, et genua trementia confortasti.
5 כִּי עַתָּה ׀ תָּבֹוא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל	5 Nunc autem venit super te plaga, et defecisti; tetigit te, et conturbatus es.
6 הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ	6 Nonne timor tuus est fiducia tua, spes tua est perfectio viarum tuarum?
7 זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ	7 Recordare, obsecro te, quis umquam innocens periit, aut quando recti deleti sunt?
8 כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ	8 quin potius vidi eos, qui operantur iniquitatem et seminant dolores et metunt eos,
9 מִנִּשְׁמַת אֱלֹוהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפֹּו יִכְלוּ	9 flante Deo perisse, et spiritu irae eius esse consumptos.
10 שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקֹול שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ	10 Rugitus leonis et vox leaenae et dentes catulorum leonum contriti sunt.
11 לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ	11 Leo periit, eo quod non haberet praedam, et catuli leonis dissipati sunt.
12 וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ	12 Porro ad me furtive verbum delatum est, et suscepit auris mea sussurrum eius.
13 בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנֹות לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים	13 In horrore visionis nocturnae, quando solet sopor occupare homines,
14 פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמֹותַי הִפְחִיד	14 pavor tenuit me et tremor, et omnia ossa mea perterrita sunt.
15 וְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי	15 Et cum spiritus, me praesente, transiret, inhorruerunt pili carnis meae.
16 יַעֲמֹד ׀ וְלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקֹול אֶשְׁמָע	16 Stetit quidam, cuius non agnoscebam vultum, imago coram oculis meis, et vocem quasi aurae lenis audivi:
17 הַאֱנֹושׁ מֵאֱלֹוהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּבֶר	17 “Numquid homo Dei comparatione iustificabitur, aut factore suo purior erit vir?”.
18 הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה	18 Ecce, in servis suis fiduciam non habet et in angelis suis reperit pravitatem.
19 אַף ׀ שֹׁכְנֵי בָתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסֹודָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָשׁ	19 Quanto magis hi, qui habitant domosluteas, quorum fundamentum est in pulvere. Consumentur velut tinea!
20 מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ	20 De mane usque ad vesperam succidentur et, quia nullus intellegit, in aeternum peribunt.
21 הֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה	21 Nonne evulsum est reliquum eorum ab eis? Morientur, et non in sapientia.