Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי אֲדַבְּרָה בְּמַר נַפְשִׁי	1 Taedet animam meam vitae meae; dimittam adversum me eloquium meum, loquar in amaritudine animae meae.
2 אֹמַר אֶל־אֱלֹוהַּ אַל־תַּרְשִׁיעֵנִי הֹודִיעֵנִי עַל מַה־תְּרִיבֵנִי	2 Dicam Deo: Noli me condemnare, indica mihi cur me ita iudices.
3 הֲטֹוב לְךָ ׀ כִּי־תַעֲשֹׁק כִּי־תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ וְעַל־עֲצַת רְשָׁעִים הֹופָעְתָּ	3 Numquid bonum tibi videtur, si opprimas me et calumnieris me, opus manuum tuarum, et super consilium impiorum arrideas?
4 הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ אִם־כִּרְאֹות אֱנֹושׁ תִּרְאֶה	4 Numquid oculi carnei tibi sunt, aut, sicut videt homo, et tu videbis?
5 הֲכִימֵי אֱנֹושׁ יָמֶיךָ אִםשְׁ־נֹותֶיךָ כִּימֵי גָבֶר	5 Numquid sicut dies hominis dies tui, et anni tui sicut humana sunt tempora,
6 כִּי־תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי תִדְרֹושׁ	6 ut quaeras iniquitatem meam et peccatum meum scruteris,
7 עַל־דַּעְתְּךָ כִּי־לֹא אֶרְשָׁע וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל	7 cum scias quia nihil impium fecerim, et sit nemo, qui de manu tua possit eruere?
8 יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי	8 Manus tuae fecerunt me et plasmaverunt me totum in circuitu; et sic repente praecipitas me?
9 זְכָר־נָא כִּי־כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל־עָפָר תְּשִׁיבֵנִי	9 Memento, quaeso, quod sicut lutum feceris me et in pulverem reduces me.
10 הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי	10 Nonne sicut lac mulsisti me et sicut caseum me coagulasti?
11 עֹור וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמֹות וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי	11 Pelle et carnibus vestisti me; ossibus et nervis compegisti me.
12 חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי	12 Vitam et misericordiam tribuisti mihi, et visitatio tua custodivit spiritum meum.
13 וְאֵלֶּה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ יָדַעְתִּי כִּי־זֹאת עִמָּךְ	13 Licet haec celes in corde tuo, tamen scio haec in animo tuo versari.
14 אִם־חָטָאתִי וּשְׁמַרְתָּנִי וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי	14 Si peccaverim, observas me et ab iniquitate mea mundum me esse non pateris.
15 אִם־רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא־אֶשָּׂא רֹאשִׁי שְׂבַע קָלֹון וּרְאֵה עָנְיִי	15 Et si impius fuero, vae mihi est; et si iustus, non levabo caput, saturatus afflictione et miseria.
16 וְיִגְאֶה כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי וְתָשֹׁב תִּתְפַּלָּא־בִי	16 Si superbia extollar, quasi catulum leonis capies me et iterum mirabilem te exhibebis in me.
17 תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ ׀ נֶגְדִּי וְתֶרֶב כַּעַשְׂךָ עִמָּדִי חֲלִיפֹות וְצָבָא עִמִּי	17 Instauras testes tuos contra me et multiplicas iram tuam adversum me, et poenae militant in me.
18 וְלָמָּה מֵרֶחֶם הֹצֵאתָנִי אֶגְוַע וְעַיִן לֹא־תִרְאֵנִי	18 Quare de vulva eduxisti me? Qui utinam consumptus essem, ne oculus me videret!
19 כַּאֲשֶׁר לֹא־הָיִיתִי אֶהְיֶה מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר אוּבָל	19 Fuissem quasi non essem, de utero translatus ad tumulum.
20 הֲלֹא־מְעַט יָמַי [יֶחְדָּל כ] (וַחֲדָל ק) [יָשִׁית כ] (וְשִׁית ק) מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט	20 Numquid non paucitas dierum meorum finietur brevi? Dimitte ergo me, ut refrigerem paululum dolorem meum,
21 בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב אֶל־אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת	21 antequam vadam, et non revertar, ad terram tenebrarum et umbrae mortis,
22 אֶרֶץ עֵיפָתָה ׀ כְּמֹו אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמֹו־אֹפֶל׃ פ	22 terram caliginis et tenebrarum, ubi umbra mortis et nullus ordo, sed sempiternus horror inhabitat ”.