Shemòt (שמות) - Esodo 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 אִם־בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לֹו דָּמִים	1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה
2 אִם־זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לֹו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם־אֵין לֹו וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתֹו	2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים
3 אִם־הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדֹו הַגְּנֵבָה מִשֹּׁור עַד־חֲמֹור עַד־שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם׃ ס	3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו
4 כִּי יַבְעֶר־אִישׁ שָׂדֶה אֹו־כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת־ [בְּעִירָה כ] (בְּעִירֹו ק) וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמֹו יְשַׁלֵּם׃ ס	4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם
5 כִּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אֹו הַקָּמָה אֹו הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת־הַבְּעֵרָה׃ ס	5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
6 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ כֶּסֶף אֹו־כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם־יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם	6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה
7 אִם־לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת אֶל־הָאֱלֹהִים אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ	7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים
8 עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שֹׁור עַל־חֲמֹור עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ ס	8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
9 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמֹור אֹו־שֹׁור אֹו־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אֹו־נִשְׁבַּר אֹו־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה	9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
10 שְׁבֻעַת יְהוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם	10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה
11 וְאִם־גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמֹּו יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו	11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם
12 אִם־טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם׃ פ	12 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו
13 וְכִי־יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אֹו־מֵת בְּעָלָיו אֵין־עִמֹּו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם	13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
14 אִם־בְּעָלָיו עִמֹּו לֹא יְשַׁלֵּם אִם־שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרֹו׃ ס	14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם
15 וְכִי־יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לֹּו לְאִשָּׁה	15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו
16 אִם־מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לֹו כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת׃ ס	16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
17 מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה׃ ס	17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת
18 כָּל־שֹׁכֵב עִם־בְּהֵמָה מֹות יוּמָת׃ ס	18 מכשפה לא תחיה
19 זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדֹּו	19 כל שכב עם בהמה מות יומת
20 וְגֵר לֹא־תֹונֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם	20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו
21 כָּל־אַלְמָנָה וְיָתֹום לֹא תְעַנּוּן	21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים
22 אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתֹו כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתֹו	22 כל אלמנה ויתום לא תענון
23 וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנֹות וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים׃ פ	23 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
24 אִם־כֶּסֶף ׀ תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לֹו כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ	24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים
25 אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לֹו	25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך
26 כִּי הִוא [כְסוּתָה כ] (כְסוּתֹו ק) לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתֹו לְעֹרֹו בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי׃ ס	26 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו
27 אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר	27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני
28 מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכֹור בָּנֶיךָ תִּתֶּן־לִּי	28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר
29 כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם־אִמֹּו בַּיֹּום הַשְּׁמִינִי תִּתְּנֹו־לִי	29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי
30 וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתֹו׃ ס	30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי
	31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו