1 וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן־עֹודֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים | 1 ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים |
2 וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לֹו שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְהוָה עִמָּכֶם בִּהְיֹותְכֶם עִמֹּו וְאִם־תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם־תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם׃ ס | 2 ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם |
3 וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא ׀ אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מֹורֶה וּלְלֹא תֹורָה | 3 וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה |
4 וַיָּשָׁב בַּצַּר־לֹו עַל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם | 4 וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם |
5 וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלֹום לַיֹּוצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמֹת רַבֹּות עַל כָּל־יֹושְׁבֵי הָאֲרָצֹות | 5 ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות |
6 וְכֻתְּתוּ גֹוי־בְּגֹוי וְעִיר בְּעִיר כִּי־אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל־צָרָה | 6 וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה |
7 וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל־יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם׃ ס | 7 ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם |
8 וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן־הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת־מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה | 8 וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה |
9 וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעֹון כִּי־נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי־יְהוָה אֱלֹהָיו עִמֹּו׃ פ | 9 ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו |
10 וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא | 10 ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש עשרה למלכות אסא |
11 וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה בַּיֹּום הַהוּא מִן־הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאֹות וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים | 11 ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים |
12 וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרֹושׁ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם בְּכָל־לְבָבָם וּבְכָל־נַפְשָׁם | 12 ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם |
13 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן־קָטֹן וְעַד־גָּדֹול לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה | 13 וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה |
14 וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהוָה בְּקֹול גָּדֹול וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרֹות וּבְשֹׁופָרֹות | 14 וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות |
15 וַיִּשְׂמְחוּ כָל־יְהוּדָה עַל־הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל־לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל־רְצֹונָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב | 15 וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב |
16 וְגַם־מַעֲכָה אֵם ׀ אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת־מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרֹון | 16 וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון |
17 וְהַבָּמֹות לֹא־סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל רַק לְבַב־אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל־יָמָיו | 17 והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו |
18 וַיָּבֵא אֶת־קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים | 18 ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים |
19 וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא׃ ס | 19 ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא |