Vangelo secondo Luca 23

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Tutta quell'assemblea si alzò e lo condussero davanti a Pilato.	1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס
2 Là cominciarono ad accusarlo: "Quest'uomo l'abbiamo trovato mentre sobillava la nostra gente, proibiva di pagare i tributi a Cesare e affermava di essere il Cristo re".	2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח
3 Allora Pilato lo interrogò: "Sei tu il re dei Giudei?". Egli rispose: "Tu lo dici".	3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת
4 Pilato si rivolse ai sommi sacerdoti e alla folla e disse: "Non trovo nessun motivo di condanna in quest'uomo".	4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה
5 Ma quelli insistevano: "Costui solleva il popolo, insegnando per tutta la Giudea, dopo aver cominciato dalla Galilea fino a qui".	5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה
6 Quando Pilato udì ciò, domandò se quell'uomo fosse galileo,	6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי
7 e venuto a sapere che apparteneva alla giurisdizione di Erode, lo fece condurre da Erode, che proprio in quei giorni si trovava a Gerusalemme.	7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה
8 Quando vide Gesù, Erode se ne rallegrò molto. Da molto tempo infatti desiderava vederlo per averne sentito parlare e sperava di vederlo compiere qualche miracolo.	8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה
9 Lo interrogò con insistenza, ma Gesù non rispose nulla.	9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר
10 Intanto i sommi sacerdoti e i dottori della legge, che erano presenti, insistevano nell'accusarlo.	10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה
11 Erode, insieme ai suoi soldati, lo schernì; gli mise addosso una veste bianca e lo rimandò a Pilato.	11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס
12 Erode e Pilato, che prima erano nemici, da quel giorno diventarono amici.	12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם
13 Pilato, riuniti i sommi sacerdoti, le autorità e il popolo, disse loro:	13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם
14 "Mi avete presentato quest'uomo come sobillatore del popolo. Ebbene, l'ho esaminato alla vostra presenza, ma non ho trovato in lui nessuna delle colpe di cui l'accusate;	14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו
15 e neppure Erode, perché ce l'ha rimandato. Dunque egli non ha fatto nulla che meriti la morte.	15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות
16 Perciò, dopo averlo fatto frustare, lo lascerò libero".	16 על כן איסרנו ואפטרנו
17 Per la festa di Pasqua era necessario che egli mettesse loro in libertà qualcuno.	17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג
18 Tutti insieme si misero a gridare: "A morte costui! Vogliamo libero Barabba!".	18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא
19 Questi era stato messo in prigione per una sommossa scoppiata in città e per omicidio.	19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח
20 Pilato si rivolse di nuovo a loro, con il proposito di liberare Gesù.	20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע
21 Ma essi gridavano: "Crocifiggilo, crocifiggilo!".	21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב
22 Egli, per la terza volta, disse loro: "Ma che male ha fatto costui? Non ho trovato in lui nessuna colpa che meriti la morte. Perciò lo farò frustare e poi lo lascerò libero".	22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו
23 Ma essi insistevano a gran voce, chiedendo che fosse crocifisso. E le loro grida si facevano sempre più forti.	23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים
24 Pilato allora decretò che fosse eseguita la loro richiesta.	24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם
25 Rilasciò quello che era stato messo in prigione per sommossa e omicidio, e che quelli richiedevano, ma consegnò Gesù alla loro volontà.	25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם
26 Mentre lo conducevano via, fermarono un certo Simone di Cirene, che tornava dai campi, gli misero addosso la croce da portare dietro a Gesù.	26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע
27 Lo seguiva una gran moltitudine di popolo e di donne che si battevano il petto e piangevano per lui.	27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו
28 Gesù allora si voltò verso di loro e disse: "Figlie di Gerusalemme, non piangete per me; piangete piuttosto per voi stesse e per i vostri figli.	28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן
29 Ecco, verranno giorni nei quali si dirà: Beate le sterili e quelle che non hanno mai generato e le mammelle che non hanno allattato.	29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו
30 Allora la gente comincerà a dire ai monti: "Cadete su di noi!" e alle colline: "Ricopriteci!".	30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו
31 Perché, se si tratta così il legno verde, che ne sarà del legno secco?".	31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש
32 Insieme a lui venivano condotti a morte anche due delinquenti.	32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות
33 Quando giunsero sul posto, detto luogo del Cranio, là crocifissero lui e i due malfattori, uno a destra e l'altro a sinistra.	33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו
34 Gesù diceva: "Padre, perdona loro, perché non sanno quello che fanno". Intanto, spartendo le sue vesti, le tirarono a sorte.	34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל
35 Il popolo stava a guardare. I capi del popolo invece lo schernivano dicendo: "Ha salvato gli altri, salvi se stesso se è il Cristo di Dio, l'Eletto".	35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים
36 Anche i soldati lo schernivano; si accostavano a lui per dargli dell'aceto	36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ
37 e gli dicevano: "Se tu sei il re dei Giudei, salva te stesso".	37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך
38 Sopra il suo capo c'era anche una scritta: "Questi è il re dei Giudei".	38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים
39 Uno dei malfattori che erano stati crocifissi, lo insultava: "Non sei tu il Cristo? Salva te stesso e noi!".	39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו
40 Ma l'altro lo rimproverava: "Non hai proprio nessun timore di Dio, tu che stai subendo la stessa condanna?	40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה
41 Noi giustamente, perché riceviamo la giusta pena per le nostre azioni, lui invece non ha fatto nulla di male".	41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע
42 Poi aggiunse: "Gesù, ricòrdati di me, quando andrai nel tuo regno".	42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך
43 Gesù gli rispose: "In verità ti dico: oggi, sarai con me in paradiso".	43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן
44 Era quasi l'ora sesta, quando si fece buio su tutta la terra fino all'ora nona,	44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית
45 essendosi eclissato il sole. Il velo del tempio si squarciò a metà.	45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים
46 E Gesù, gridando a gran voce, disse: "Padre, nelle tue mani raccomando il mio spirito". Detto questo, spirò.	46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו
47 Il centurione, vedendo l'accaduto, glorificava Dio: "Certamente quest'uomo era giusto".	47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה
48 Anche tutti quelli che erano convenuti per questo spettacolo, davanti a questi fatti se ne tornarono a casa battendosi il petto.	48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו
49 Tutti i suoi amici e le donne che lo avevano seguito fin dalla Galilea se ne stavano lontano, osservando tutto ciò che accadeva.	49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה
50 C'era un uomo di nome Giuseppe, membro del sinedrio, uomo giusto e buono,	50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים
51 che non si era associato alla loro deliberazione e alla loro azione. Era nativo di Arimatea, una città dei Giudei, e aspettava il regno di Dio.	51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים
52 Egli si presentò a Pilato e chiese il corpo di Gesù.	52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע
53 Lo depose dalla croce, lo avvolse in un lenzuolo e lo mise in un sepolcro, scavato nella roccia, dove non era stato posto ancora nessuno.	53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם
54 Era la vigilia di Pasqua, e già cominciava a sorgere il sabato.	54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה
55 Le donne che erano venute con Gesù dalla Galilea, seguirono Giuseppe e videro il sepolcro e come vi era stato deposto il corpo di Gesù.	55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו
56 Poi se ne tornarono a casa per preparare aromi e unguenti. Il giorno di sabato osservarono il riposo, come prescrive la legge.	56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה