2 Corinthians 12

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 If it is necessary (though certainly not expedient) to glory, then I will next tell of visions and revelations from the Lord.	1 אמנם להתהלל לא יועיל לי כי אבוא למראות האדון וחזינותיו
2 I know a man in Christ, who, more than fourteen years ago (whether in the body, I do not know, or out of the body, I do not know: God knows), was enraptured to the third heaven.	2 ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי
3 And I know a certain man (whether in the body, or out of the body, I do not know: God knows),	3 וידעתי את האיש ההוא אם בגוף או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע
4 who was enraptured into Paradise. And he heard words of mystery, which it is not permitted for man to speak.	4 אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם
5 On behalf of someone like this, I will glory. But on behalf of myself, I will not glory about anything, except my infirmities.	5 על איש כמוהו אתהלל אך על עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי
6 For even though I am willing to glory, I will not be foolish. But I will speak the truth. Yet I will do so sparingly, lest anyone may consider me to be anything more than what he sees in me, or anything more than what he hears from me.	6 כי לו חפצתי להתהלל לא אהיה סכל כי אמת אדבר אבל אתאפק פן יחשבני איש יותר ממה שיראה בי או שישמע ממני
7 And lest the greatness of the revelations should extol me, there was given to me a prodding in my flesh: an angel of Satan, who struck me repeatedly.	7 ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם
8 Because of this, three times I petitioned the Lord that it might be taken away from me.	8 על זאת התחננתי שלש פעמים אל האדון להסירו ממני
9 And he said to me: “My grace is sufficient for you. For virtue is perfected in weakness.” And so, willingly shall I glory in my weaknesses, so that the virtue of Christ may live within me.	9 ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח
10 Because of this, I am pleased in my infirmity: in reproaches, in difficulties, in persecutions, in distresses, for the sake of Christ. For when I am weak, then I am powerful.	10 לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני
11 I have become foolish; you have compelled me. For I ought to have been commended by you. For I have been nothing less than those who claim to be above the measure of Apostles, even though I am nothing.	11 סכל הייתי בהתהללי אתם הכרחתם אתי תחת אשר היה עליכם להזכירני לשבח כי לא נפל אנכי במאומה מן השליחים הגדולים כל כך אף כי כאין אנכי
12 And the seal of my Apostleship has been set over you, with all patience, with signs and wonders and miracles.	12 הן אתות השליח נעשו בקרבכם בכל סבלנות באתות ובמופתים ובגבורות
13 For what is there that you have had which is less than the other churches, except that I myself did not burden you? Forgive me this injury.	13 כי במה נגרעתם מן הקהלות האחרות אם לא הלאיתי אתכם סלחו נא לי את העולה הזאת
14 Behold, this is the third time I have prepared to come to you, and yet I will not be a burden to you. For I am seeking not the things that are yours, but you yourselves. And neither should the children store up for the parents, but the parents for the children.	14 הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם כי לא אבקש את אשר לכם כי אם אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם האבות לבנים
15 And so, very willingly, I will spend and exhaust myself for the sake of your souls, loving you more, while being loved less.	15 אבל אני בכל חפץ לבבי אפזר וגם אפזר בעד נפשותיכם אף אם תחת אהבתי לכם היתרה אתם תמעיטו את אהבתכם אלי
16 And so be it. I have not burdened you, but instead, being astute, I obtained you by guile.	16 אך אם כן הוא ואני לא הכבדתי עליכם אולי כאיש ערום במרמה לכדתי אתכם
17 And yet, did I defraud you by means of any of those whom I sent to you?	17 האף הוניתי אתכם ביד אחד מאלה אשר שלחתי אליכם
18 I asked for Titus, and I sent a brother with him. Did Titus defraud you? Did we not walk with the same spirit? Did we not walk in the same steps?	18 בקשתי מן טיטוס ושלחתי אתו את האח הכי הונה אתכם טיטוס הלא ברוח אחד התהלכנו הלא במעגל אחד
19 Have you ever thought that we should explain ourselves to you? We speak in the sight of God, in Christ. But all things, most beloved, are for your edification.	19 התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אליכם לא כי לפני האלהים נדבר במשיח וכל זאת חביבי למען תבנו
20 Yet I fear, lest perhaps, when I have arrived, I might not find you such as I would want, and I might be found by you, such as you would not want. For perhaps there may be among you: contention, envy, animosity, dissension, detraction, whispering, self-exaltation, and rebellion.	20 כי ירא אנכי פן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חפצתם פן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה
21 If so, then, when I have arrived, God may again humble me among you. And so, I mourn for the many who sinned beforehand, and did not repent, over the lust and fornication and homosexuality, which they have committed.	21 פן אשוב לבוא וישפילני אלהי אצלכם ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר ולא שבו מן הטמאה ומן הזנות ומן הזמה אשר עשו