Hebraeos 3

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Unde, fratres sancti, vocationis caelestis participes, considerate apostolum et pontificem confessionis nostrae Iesum,	1 לָכֵן אַחַי הַקְּדוֹשִׁים חֲבֵרִים לַקְּרִיאָה שֶׁל־מַעְלָה הַבִּיטוּ אֶל־הַשָּׁלִיחַ וְכֹהֵן הוֹדָיָתֵנוּ הַגָּדוֹל אֶל־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
2 qui fidelis est ei, qui fecit illum, sicut et Moyses in tota domo illius.	2 אֲשֶׁר־הוּא נֶאֱמָן לְעֹשֵׂהוּ כְּמוֹ גַם־משֶׁה בְּכָל־בֵּיתוֹ
3 Amplioris enim gloriae iste prae Moyse dignus est habitus, quanto ampliorem honorem habet quam domus, qui fabricavit illam.	3 כִּי־כָבוֹד גָּדוֹל מִמּשֶׁה נָחַל־זֶה כַּאֲשֶׁר בֹּנֵה הַבַּיִת חָשׁוּב יוֹתֵר מִן־הַבָּיִת
4 Omnis namque domus fabricatur ab aliquo; qui autem omnia fabricavit, Deus est.	4 כִּי כָל־בַּיִת יֶשׁ־לוֹ בֹנֶה אֲבָל בּוֹנֵה כֹל הוּא הָאֱלֹהִים
5 Et Moyses quidem fidelis erat in tota domo eius tamquam famulus in testimonium eorum, quae dicenda erant,	5 וְהֵן משֶׁה נֶאֱמָן בְּכָל־בֵּיתוֹ כְּעֶבֶד לְעֵדוּת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לְהֵאָמֵר
6 Christus vero tamquam Filius super domum illius; cuius domus sumus nos, si fiduciam et gloriationem spei retineamus.	6 אֲבָל הַמָּשִׁיחַ הוּא הַבֵּן עַל־בֵּיתוֹ וַאֲנַחְנוּ בֵיתוֹ אִם־נַחֲזִיק בַּבִּטָּחוֹן וּבִתְהִלַּת הַתִּקְוָה וְלֹא־נַרְפֶּנָּה עַד־הַקֵּץ
7 Quapropter, sicut dicit Spiritus Sanctus: “ Hodie, si vocem eius audieritis,	7 לָכֵן כְּמַאֲמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
8 nolite obdurare corda vestra sicut in exacerbatione, secundum diem tentationis in deserto,	8 אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר
9 ubi tentaverunt me patres vestri in probatione et viderunt opera mea	9 אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי אַרְבָּעִים שָׁנָה
10 quadraginta annos. Propter quod infensus fui generationi huic et dixi: Semper errant corde. Ipsi autem non cognoverunt vias meas;	10 לָכֵן אָקוּט בַּדּוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי
11 sicut icut iuravi in ira mea: Non introibunt in requiem meam ”.	11 אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי
12 Videte, fratres, ne forte sit in aliquo vestrum cor malum incredulitatis discedendi a Deo vivo,	12 רְאוּ עַתָּה אֶחָי פֶּן־יֵשׁ בְּאֶחָד מִכֶּם לֶב־רַע וַחֲסַר אֱמוּנָה לָסוּר מֵאֱלֹהִים חַיִּים
13 sed adhortamini vosmetipsos per singulos dies, donec illud “ hodie ” vocatur, ut non obduretur quis ex vobis fallacia peccati;	13 אַךְ־הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹם יוֹם עַד־שֶׁיִּקָּרֵא הַיּוֹם לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יַקְשֶׁה אִישׁ מִכֶּם אֶת־לִבּוֹ בְּמַדּוּחֵי פָשַׁע
14 participes enim Christi effecti sumus, si tamen initium substantiae usque ad finem firmum retineamus,	14 כִּי נִתְחַבַּרְנוּ לַמָּשִׁיחַ אִם־נַחֲזִיק בְּרֵאשִׁית הַבִּטְחָה וְלֹא נַרְפֶּנָּה עַד־הַקֵּץ
15 dum dicitur: “ Hodie, si vocem eius audieritis, nolite obdurare corda vestra quemadmodum in illa exacerbatione ”.	15 כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה
16 Qui sunt enim qui audientes exacerbaverunt? Nonne universi, qui profecti sunt ab Aegypto per Moysen?	16 מִי אֵפוֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וַיָּרִיבוּ הֲלֹא כָּל־יֹצְאֵי מִצְרַיִם בְּיַד־משֶׁה
17 Quibus autem infensus fuit quadraginta annos? Nonne illis, qui peccaverunt, quorum membra ceciderunt in deserto?	17 וּבְמִי הִתְקוֹטֵט אַרְבָּעִים שָׁנָה הֲלֹא בַחַטָּאִים אֲשֶׁר נָפְלוּ פִגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר
18 Quibus autem iuravit non introire in requiem ipsius, nisi illis, qui increduli fuerunt?	18 וּלְמִי נִשְׁבַּע לְבִלְתִּי־בֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ אִם־לֹא לַסּוֹרְרִים
19 Et videmus quia non potuerunt introire propter incredulitatem.	19 וַאֲנַחְנוּ רֹאִים כִּי לֹא יָכְלוּ לָבוֹא עַל־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ