Prima lettera ai Corinzi 4

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Sic nos existimet homo ut mi nistros Christi et dispensatores mysteriorumDei.	1 כֵּן יַחֲשָׁב־אִישׁ אֹתָנוּ כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וְסֹכְנֵי רָזֵי אֵל
2 Hic iam quaeritur inter dispensatores, ut fidelis quis inveniatur.	2 הִנֵּה סוֹף דָּבָר שֶׁלֹּא יְבֻקַּשׁ מִן־הַסֹּכְנִים כִּי אִם־לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים
3 Mihiautem pro minimo est, ut a vobis iudicer aut ab humano die. Sed neque meipsumiudico;	3 וַאֲנִי נְקַלָּה הִיא בְּעֵינַי אִם נָדוֹן אֲנִי עַל־יְדֵיכֶם אוֹ עַל־יְדֵי יוֹם־דִּין שֶׁל־בְּנֵי אָדָם גַּם־אֲנִי אֶת־נַפְשִׁי לֹא אָדִין
4 nihil enim mihi conscius sum, sed non in hoc iustificatus sum. Quiautem iudicat me, Dominus est!	4 כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי רָע וּבְכָל־זֹאת לֹא אֶצְדָּק כִּי הַדָּן אֹתִי הוּא יְהוָֹה
5 Itaque nolite ante tempus quidquam iudicare,quoadusque veniat Dominus, qui et illuminabit abscondita tenebrarum etmanifestabit consilia cordium; et tunc laus erit unicuique a Deo.	5 עַל־כֵּן אַל־תִּשְׁפְּטוּ שָׁפוֹט לִפְנֵי הָעֵת עַד כִּי־יָבוֹא הָאָדוֹן אֲשֶׁר גַּם־יוֹצִיא לָאוֹר אֶת־תַּעֲלֻמוֹת הַחשֶׁךְ וִיגַלֶּה אֶת־עֲצַת הַלְּבָבוֹת וְאָז תִּהְיֶה תְהִלָּה לְכָל־אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים
6 Haec autem, fratres, transfiguravi in me et Apollo propter vos, ut in nobisdiscatis illud: “ Ne supra quae scripta sunt ”, ne unus pro alio infleminiadversus alterum.	6 וְאֶת־זֹאת אַחַי הֲסִבֹּתִי עַל־עַצְמִי וְעַל־אַפּוֹלוֹס בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תִּלְמְדוּ בָנוּ שֶׁלֹּא־יִתְחַכֵּם אִישׁ יוֹתֵר מִמַּה־שֶּׁכָּתוּב פֶּן־תִּתְגָּאוּ אִישׁ בְּשֵׁם אִישׁ לְנֶגֶד רֵעֵהוּ
7 Quis enim te discernit? Quid autem habes, quod nonaccepisti? Si autem accepisti, quid gloriaris, quasi non acceperis?	7 כִּי מִי הִבְדִּיל אוֹתְךָ וּמֶה בְיָדְךָ אֲשֶׁר לֹא קִבַּלְתּוֹ וְאִם־קִבַּלְתּוֹ לָמָּה תִתְהַלֵּל כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא קִבֵּל
8 Iam saturati estis, iam divites facti estis. Sine nobis regnastis; et utinamregnaretis, ut et nos vobiscum regnaremus.	8 הֵן כְּבָר שְׂבַעְתֶּם כְּבָר עֲשַׁרְתֶּם וּבִלְעָדֵינוּ מְלַכְתֶּם וְלוּ מְלַכְתֶּם לְמַעַן נִמְלֹךְ אִתְּכֶם גַּם־אֲנָחְנוּ
9 Puto enim, Deus nos apostolosnovissimos ostendit tamquam morti destinatos, quia spectaculum facti sumus mundoet angelis et hominibus.	9 כִּי אֶחֱשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהִים הִצִּיג אֹתָנוּ הַשְּׁלִיחִים שִׁפְלֵי הַשְּׁפָלִים כִּבְנֵי־תְמוּתָה כִּי הָיִינוּ לְרַאֲוָה לָעוֹלָם גַּם־לַמַּלְאָכִים גַּם־לִבְנֵי אָדָם
10 Nos stulti propter Christum, vos autem prudentes inChristo; nos infirmi, vos autem fortes; vos gloriosi, nos autem ignobiles.	10 אֲנַחְנוּ סְכָלִים לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם גִּבּוֹרִים אַתֶּם נִכְבָּדִים וַאֲנַחְנוּ נִקְלִים
11 Usque in hanc horam et esurimus et sitimus et nudi sumus et colaphis caedimur etinstabiles sumus	11 וְעַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִנְנוּ רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים וַעֲרֻמִּים וּמֻכִּים בְּאֶגְרֹף וְאֵין מָנוֹחַ לָנוּ
12 et laboramus operantes manibus nostris; maledictibenedicimus, persecutionem passi sustinemus,	12 וִיגֵעִים אֲנַחְנוּ בַּעֲמַל יָדֵינוּ קִלְלוּנוּ וּנְבָרֵךְ חֵרְפוּנוּ וְנִסְבֹּל
13 blasphemati obsecramus; tamquampurgamenta mundi facti sumus, omnium peripsema, usque adhuc.	13 גִּדְּפוּ אֹתָנוּ וְנִתְחַנָּן וַנְּהִי כְּגֶלְלֵי הָעוֹלָם וְלִסְחִי לְכֻלָּם עַד־עָתָּה
14 Non ut confundam vos, haec scribo, sed ut quasi filios meos carissimosmoneam;	14 וְלֹא לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם אֲנִי כֹתֵב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם־מַזְהִיר אֶתְכֶם כְּבָנַי הָאֲהוּבִים
15 nam si decem milia paedagogorum habeatis in Christo, sed non multospatres, nam in Christo Iesu per evangelium ego vos genui.	15 כִּי גַּם־אִם־הָיוּ לָכֶם רִבְבוֹת אֹמְנִים בַּמָּשִׁיחַ אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים כִּי אָנֹכִי הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה
16 Rogo ergo vos:imitatorcs mei estote!	16 עַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָי
17 Ideo misi ad vos Timotheum, qui est filius meuscarissimus et fidelis in Domino, qui vos commonefaciat vias meas, quae sunt inChristo, sicut ubique in omni ecclesia doceo.	17 וּבַעֲבוּר זֹאת שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן וְהוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת־דְּרָכַי בַּמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר מְלַמֵּד אָנֹכִי בְּכָל־מָקוֹם בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה
18 Tamquam non venturus sim ad vos, sic inflati sunt quidam;	18 הֶן־יֵשׁ מִתְנַשְׂאִים כְּאִלּוּ לֹא־אָבוֹא אֲלֵיכֶם
19 veniam autemcito ad vos, si Dominus voluerit, et cognoscam non sermonem eorum, qui inflatisunt, sed virtutem;	19 אֲבָל בּוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּזְמַן קָרוֹב אִם־יִרְצֶה הָאָדוֹן וְאֵדְעָה לֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּתְנַשְׂאִים כִּי אִם־אֶת־גְּבוּרָתָם
20 non enim in sermone est regnum Dei sed in virtute.	20 כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה בִּדְבַר שְׂפָתָיִם כִּי אִם־בַּגְּבוּרָה
21 Quid vultis? In virga veniam ad vos an in caritate et spiritu mansuetudinis?	21 וּמַה־תַּחְפֹּצוּ הֲבוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בַּשֵּׁבֶט אוֹ בְאַהֲבָה וּבְרוּחַ עֲנָוָה