Ad Romanos 7

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 An ignoratis, fratres — scienti bus enim legem loquor — quia lex inhomine dominatur, quanto tempore vivit?	1 אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶחָי וּלְיֹדְעֵי הַתּוֹרָה אָנֹכִי מְדַבֵּר כִּי הַתּוֹרָה תִּשְׁלֹט עַל־הָאָדָם כָּל־יְמֵי חַיָּיו
2 Nam quae sub viro est mulier, viventiviro alligata est lege; si autem mortuus fuerit vir, soluta est a lege viri.	2 כִּי אִשָּׁה בְעֻלַת־בַּעַל קְשׁוּרָה הִיא בְּאִישָׁהּ כְּפִי הַתּוֹרָה בְּחַיָּיו וּבְמוֹת הַבַּעַל פְּטוּרָה הִיא מִתּוֹרַת בַּעְלָהּ
3 Igitur, vivente viro, vocabitur adultera, si fuerit alterius viri; si autemmortuus fuerit vir, libera est a lege, ut non sit adultera, si fuerit alteriusviri.	3 וְהִנֵּה אִם־תִּהְיֶה לְאִישׁ אַחֵר בְּחַיֵּי בַעְלָהּ נֹאֶפֶת יִקָּרֵא לָהּ אֲבָל אַחֲרֵי מוֹת בַּעְלָהּ פְּטוּרָה הִיא מִן־הַתּוֹרָה וְאֵינֶנָּה נֹאֶפֶת בִּהְיוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר
4 Itaque, fratres mei, et vos mortificati estis legi per corpus Christi,ut sitis alterius, eius qui ex mortuis suscitatus est, ut fructificaremus Deo.	4 לָכֵן אַחַי הוּמַתֶּם גַּם־אַתֶּם לַתּוֹרָה בִּגְוִיַּת הַמָּשִׁיחַ לִהְיוֹתְכֶם לְאַחֵר לַאֲשֶׁר נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים לְמַעַן נַעֲשֶׂה־פְּרִי לֵאלֹהִים
5 Cum enim essemus in carne, passiones peccatorum, quae per legem sunt,operabantur in membris nostris, ut fructificarent morti;	5 כִּי בְּעֵת הֱיוֹתֵנוּ בַבָּשָׂר תְּשׁוּקוֹת הַחֵטְא אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הָיוּ פֹעֲלוֹת בְּאֵבָרֵינוּ לַעֲשׂוֹת פְּרִי לַמָּוֶת
6 nunc autem solutisumus a lege, mortui ei, in qua detinebamur, ita ut serviamus in novitateSpiritus et non in vetustate litterae.	6 אֲבָל עַתָּה נִפְטַרְנוּ מִן־הַתּוֹרָה כִּי מַתְנוּ לַאֲשֶׁר הָיִינוּ אֲסוּרִים בּוֹ לְמַעַן נַעֲבֹד מֵעַתָּה לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הָרוּחַ וְלֹא לְפִי־ישֶׁן הַכְּתָב
7 Quid ergo dicemus? Lex peccatum est? Absit! Sed peccatum non cognovi, nisi perlegem; nam concupiscentiam nescirem, nisi lex diceret: “ Non concupisces ”.	7 אִם־כֵּן מַה־נֹּאמַר הֲכִי הַתּוֹרָה חֵטְא הִיא חָלִילָה אֶלָּא לֹא יָדַעְתִּי אֶת־הַחֵטְא בִּלְתִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כִּי לֹא־הָיִיתִי יוֹדֵעַ הַחִמּוּד לוּלֵי אָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא תַחְמֹד
8 Occasione autem accepta, peccatum per mandatum operatum est in me omnemconcupiscentiam; sine lege enim peccatum mortuum erat.	8 וַיִּמְצָא הַחֵטְא סִבָּה לוֹ בַמִּצְוָה לְעוֹרֵר בְּקִרְבִּי כָּל־חִמּוּד כִּי מִבַּלְעֲדֵי הַתּוֹרָה הַחֵטְא מֵת הוּא
9 Ego autem vivebam sinelege aliquando; sed, cum venisset mandatum, peccatum revixit,	9 וַאֲנִי חָיִיתִי מִלְּפָנִים בְּלֹא תוֹרָה וְכַאֲשֶׁר בָּאָה הַמִּצְוָה וַיְחִי הַחֵטְא
10 ego autemmortuus sum; et inventum est mihi mandatum, quod erat ad vitam, hoc esse admortem;	10 וַאֲנִי מַתִּי וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר נִתְּנָה לַחַיִּים הִיא נִמְצְאָה לִי לַמָּוֶת
11 nam peccatum, occasione accepta, per mandatum seduxit me et per illudoccidit.	11 כִּי־מָצָא הַחֵטְא סִבָּה בַמִּצְוָה לְהַתְעוֹת אֹתִי וַיַּהַרְגֵנִי עַל־יָדָהּ
12 Itaque lex quidem sancta, et mandatum sanctum et iustum et bonum.	12 וּבְכֵן הַתּוֹרָה הִיא קְדוֹשָׁה וְהַמִּצְוָה קְדוֹשָׁה וִישָׁרָה וְטוֹבָה
13 Quod ergo bonum est, mihi factum est mors? Absit! Sed peccatum, ut appareatpeccatum, per bonum mihi operatum est mortem; ut fiat supra modum peccanspeccatum per mandatum.	13 הֲכִי הַטּוֹבָה הָיְתָה־לִּי לַמָּוֶת חָלִילָה אֶלָּא הַחֵטְא לְמַעַן יֵרָאֶה כִּי־חֵטְא הוּא הֵבִיא לִי עַל־יְדֵי הַטּוֹבָה אֶת־הַמָּוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה הַחֵטְא לַחֲטָאָה יְתֵרָה עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה
14 Scimus enim quod lex spiritalis est; ego autem carnalis sum, venumdatus subpeccato.	14 כִּי יֹדְעִים אֲנַחְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִית וַאֲנִי שֶׁל־בָּשָׂר וְנִמְכָּר תַּחַת יַד־הַחֵטְא
15 Quod enim operor, non intellego; non enim, quod volo, hoc ago, sedquod odi, illud facio.	15 כִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲנִי פֹעֵל לֹא יָדַעְתִּי כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי אֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה
16 Si autem, quod nolo, illud facio, consentio legiquoniam bona.	16 וּבַעֲשׂוֹתִי אֵת אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי בוֹ הִנְנִי מוֹדֶה בָזֹאת כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא
17 Nunc autem iam non ego operor illud, sed, quod habitat in me,peccatum.	17 וְעַתָּה לֹא־אָנֹכִי עוֹד הַפֹּעֵל אֹתוֹ כִּי אִם־הַחֵטְא הַיּשֵׁב בִּי
18 Scio enim quia non habitat in me, hoc est in carne mea, bonum; namvelle adiacet mihi, operari autem bonum, non!	18 כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר־בִּי בִּבְשָׂרִי לֹא יֵשֵׁב טוֹב הֵן הָרָצוֹן יֵשׁ עִמָּדִי אֲבָל עֲשׂוֹת הַטּוֹב לֹא מָצָאתִי
19 Non enim, quod volo bonum,facio, sed, quod nolo malum, hoc ago.	19 כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־הָרַע אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רֹצֶה בּוֹ אוֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה
20 Si autem, quod nolo, illud facio, iamnon ego operor illud, sed, quod habitat in me, peccatum.	20 וְאִם אֶת־אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי בוֹ אֲנִי עֹשֶׂה לֹא־עוֹד אָנֹכִי הַפֹּעֵל כִּי הַחֵטְא הַיּשֵׁב בְּקִרְבִּי
21 Invenio igitur hanclegem volenti mihi facere bonum, quoniam mihi malum adiacet.	21 וּבְכֵן מֹצֵא־אֲנִי בִי זֶה הַחֹק אָנֹכִי רֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְדָבַק־בִּי הָרָע
22 Condelector enimlegi Dei secundum interiorem hominem;	22 כִּי לְפִי הָאָדָם הַפְּנִימִי חָפַצְתִּי בְּתוֹרַת אֱלֹהִים
23 video autem aliam legem in membris meisrepugnantem legi mentis meae et captivantem me in lege peccati, quae est inmembris meis.	23 אַךְ רֹאֶה־אֲנִי בְאֵבָרַי חֹק אַחֵר הַלֹּחֵם לְחָק־שִׂכְלִי וְיוֹלִיכֵנִי שְׁבִי לְתוֹרַת הַחֵטְא אֲשֶׁר בְּאֵבָרָי
24 Infelix ego homo! Quis me liberabit de corpore mortis huius?	24 אוֹי־לִי הָאָדָם הָאֻמְלָל מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף הַמָּוֶת הַזֶּה
25 Gratias autemDeo per Iesum Christum Dominum nostrum! Igitur ego ipse mente servio legi Dei,carne autem legi peccati.	25 אוֹדֶה לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ לָכֵן בְּשִׂכְלִי הִנְנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים וּבִבְשָׂרִי אֲנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הַחֵטְא