Ezechielis 27

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et factum est verbum Do mini ad me dicens:	1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר
2 “Tu er go, fili hominis,assume super Tyrum lamentum	2 וְאַתָּה בֶן־אָדָם שָׂא עַל־צֹר קִינָה
3 et dices Tyro, quae habitat in introitu maris,negotiatrici populorum ad insulas multas: Haec dicit Dominus Deus: O Tyre, tu dixisti: “Perfecti decoris ego sum!”.	3 וְאָמַרְתָּ לְצֹור [הַיֹּשְׁבֹתֵי כ] (הַיֹּשֶׁבֶת ק) עַל־מְבֹואֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צֹור אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי
4 In corde maris fines tui; qui te aedificaverunt, impleverunt decorem tuum.	4 בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ
5 Abietibus de Sanir exstruxerunt tibi omnia tabulata; cedrum de libano tulerunt, ut facerent tibi malum;	5 בְּרֹושִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנֹון לָקָחוּ לַעֲשֹׂות תֹּרֶן עָלָיִךְ
6 quercus de Basan dolaverunt in remos tuos et transtra tua fecerunt ex ebore et cupressis de insulis Cetthim.	6 אַלֹּונִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשֹּׁוטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ־שֵׁן בַּת־אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי [כִּתִּיִּם כ] (כִּתִּיִּים׃ ק)
7 Byssus varia texta de Aegypto erat tibi in velum, ut poneretur in malo, hyacinthus et purpura de insulis Elisa facta sunt operimentum tuum.	7 שֵׁשׁ־בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיֹות לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ
8 Habitatores Sidonis et Aradii fuerunt remiges tui; sapientes tui, Tyre, facti sunt nautae tui.	8 יֹשְׁבֵי צִידֹון וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צֹור הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ
9 Senes Gibli et prudentes eius fuerunt in te, ut sarcirent rimas tuas. Omnes naves maris et nautae earum fuerunt in te, ut mercarentur merces tuas.	9 זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל־אֳנִיֹּות הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ
10 Persae et Lud et Phut erant in exercitu tuo, viri bellatores tui. Clipeum et galeam suspenderunt in te; ipsi dederunt tibi splendorem.	10 פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכֹובַע תִּלּוּ־בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ
11 Filii Aradii cum exercitu tuo erant super muros tuos in circuitu, et Gammadiierant in turribus tuis. Clipeos suos suspenderunt in muris tuis per gyrum; ipsicompleverunt pulchritudinem tuam.	11 בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל־חֹומֹותַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלֹותַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל־חֹומֹותַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ
12 Tharsis negotiatrix tua proptermultitudinem cunctarum divitiarum; argentum, ferrum, stannum plumbumque dederuntpro mercibus tuis.	12 תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל־הֹון בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעֹופֶרֶת נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ
13 Iavan, Thubal et Mosoch ipsi institores tui; mancipia etvasa aerea adduxerunt tibi in commutationem populo tuo.	13 יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ
14 De domo Thogormaequos et equites et mulos adduxerunt pro mercibus tuis ad forum tuum;	14 מִבֵּית תֹּוגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ
15 filiiRhodi negotiatores tui; insulae multae negotiatio manus tuae: dentes eburneos etebenina reddiderunt tibi ut tributum.	15 בְּנֵי דְדָן רֹכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנֹות שֵׁן [וְהֹובְנִים כ] (וְהָבְנִים ק) הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ
16 Edom negotiator tuus proptermultitudinem operum tuorum; carbunculum, purpuram et scutulata et byssum etcorallia et rubinum attulerunt pro mercibus tuis.	16 אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבֹונָיִךְ
17 Iuda et terra Israel ipsiinstitores tui; frumentum primum, balsamum et mel et oleum et resinam attulerunttibi in commutationem.	17 יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ
18 Damascenus negotiator tuus propter multitudinem operumtuorum, propter multitudinem diversarum opum; vinum de Helbon et lanam de Sahar	18 דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל־הֹון בְּיֵין חֶלְבֹּון וְצֶמֶר צָחַר
19 et vinum de Uzal pro mercibus tuis dederunt; ferrum fabrefactum, cassia etcalamus in commutatione tua erat.	19 וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבֹונַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשֹׁות קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה
20 Dedan institores tui in tapetibus adequitandum.	20 דְּדָן רֹכַלְתֵּךְ בְבִגְדֵי־חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה
21 Arabia et universi principes Cedar ipsi negotiatores manus tuae;cum agnis et arietibus et haedis, cum quibus erant negotiatores tui.	21 עֲרַב וְכָל־נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ
22 Venditores Saba et Regma, ipsi negotiatores tui, universa prima aromata et omnemlapidem pretiosum et aurum dederunt pro mercibus tuis.	22 רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל־בֹּשֶׂם וּבְכָל־אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ
23 Charran et Chenne etEden negotiatores tui; Saba, Assyria et Chelmad venditores tui.	23 חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּךְ
24 Ipsinegotiatores tui cum vestibus splendidis, involucris hyacinthinis et polymitistexturisque discoloribus, funibus obvolutis et cedris in negotiationibus tuis.	24 הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְמַכְלֻלִים בִּגְלֹומֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ
25 Naves Tharsis, principes tui in negotiatione tua; et repleta es et glorificata nimis in corde maris.	25 אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ שָׁרֹותַיִךְ מַעֲרָבֵךְ וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים
26 In aquis multis adduxerunt te remiges tui; ventus auster contrivit te in corde maris.	26 בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים
27 Divitiae tuae et thesauri tui et multiplices merces tuae, nautae tui et gubernatores tui, resarcientes rimas tuas et commutantes merces tuas, omnes quoque viri bellatores tui, qui sunt in te, cum universa multitudine tua, quae est in medio tui, cadent in corde maris in die ruinae tuae.	27 הֹונֵךְ וְעִזְבֹונַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר־בָּךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתֹוכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיֹום מַפַּלְתֵּךְ
28 A sonitu clamoris gubernatorum tuorum conturbabuntur litora.	28 לְקֹול זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשֹׁות
29 Et descendent de navibus suis omnes, qui tenebant remum; nautae et universi gubernatores maris in terra stabunt.	29 וְיָרְדוּ מֵאָנִיֹּותֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשֹׁוט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ
30 Et eiulabunt super te voce magna et clamabunt amare; et superiacient pulverem capitibus suis, in cinere volutabuntur.	30 וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקֹולָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ
31 Et radent super te calvitium et accingentur ciliciis et plorabunt te in amaritudine animae ploratu amarissimo;	31 וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר
32 et assument super te congementes carmen lugubre et plangent te: “Quae est ut Tyrus, quae obmutuit in medio maris?	32 וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה וְקֹונְנוּ עָלָיִךְ מִי כְצֹור כְּדֻמָה בְּתֹוךְ הַיָּם
33 Cum venissent merces tuae de mari, satiasti populos multos; in multitudine divitiarum tuarum et mercium tuarum ditasti reges terrae.	33 בְּצֵאת עִזְבֹונַיִךְ מִיַּמִּים הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים רַבִּים בְּרֹב הֹונַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי־אָרֶץ
34 Nunc contrita es a mari in profundis aquarum. Opes tuae et omnis multitudo tua, quae erat in medio tui, ceciderunt.	34 עֵת נִשְׁבֶּרֶת מִיַּמִּים בְּמַעֲמַקֵּי־מָיִם מַעֲרָבֵךְ וְכָל־קְהָלֵךְ בְּתֹוכֵךְ נָפָלוּ
35 Universi habitatores insularum obstupuerunt super te, et reges earum horrore formidarunt vultu conturbato;	35 כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר רָעֲמוּ פָּנִים
36 negotiatores in populis sibilaverunt super te. In horrorem facta es et non eris usque in perpetuum” ”.	36 סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ עָלָיִךְ בַּלָּהֹות הָיִית וְאֵינֵךְ עַד־עֹולָם׃ ס