Proverbia 25

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Hae quoque parabolae Salomonis, quas transcripse runt viri Ezechiaeregis Iudae.	1 גַּם־אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי ׀ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה
2 Gloria Dei est celare verbum, et gloria regum investigare sermonem.	2 כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר
3 Caelum prae altitudine et terra prae profunditate, et cor regum inscrutabile.	3 שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר
4 Aufer scorias de argento, et egredietur vas pro argentario.	4 הָגֹו סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי
5 Aufer impium de conspectu regis, et firmabitur iustitia thronus eius.	5 הָגֹו רָשָׁע לִפְנֵי־מֶלֶךְ וְיִכֹּון בַּצֶּדֶק כִּסְאֹו
6 Ne gloriosus appareas coram rege et in loco magnorum ne steteris.	6 אַל־תִּתְהַדַּר לִפְנֵי־מֶלֶךְ וּבִמְקֹום גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד
7 Melius est enim ut dicatur tibi: “ Ascende huc ”, quam ut humilieris coram principe.	7 כִּי טֹוב אֲמָר־לְךָ עֲ‍לֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ
8 Quae viderunt oculi tui, ne proferas in iurgio cito, quoniam quid facies postea, cum dehonestaverit te amicus tuus?	8 אַל־תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה־תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ
9 Causam tuam tracta cum amico tuo et secretum extranei ne reveles,	9 רִיבְךָ רִיב אֶת־רֵעֶךָ וְסֹוד אַחֵר אַל־תְּגָל
10 ne forte insultet tibi, cum audierit, et contumelia tua revocari non poterit.	10 פֶּן־יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב
11 Mala aurea in ornatibus argenteis, verbum prolatum in tempore suo.	11 תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיֹּות כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל־אָפְנָיו
12 Inauris aurea et margaritum fulgens sapiens, qui arguit super aurem audientem.	12 נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי־כָתֶם מֹוכִיחַ חָכָם עַל־אֹזֶן שֹׁמָעַת
13 Sicut frigus nivis in die messis, ita legatus fidelis ei, qui misit eum: animam ipsius recreat.	13 כְּצִנַּת־שֶׁלֶג ׀ בְּיֹום קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב׃ פ
14 Nubes et ventus et pluviae non sequentes vir gloriosus et promissa non complens.	14 נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר
15 Patientia lenietur princeps, et lingua mollis confringet ossa.	15 בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשֹׁון רַכָּה תִּשְׁבָּר־גָּרֶם
16 Mel invenisti? Comede, quod sufficit tibi, ne forte satiatus evomas illud.	16 דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן־תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתֹו
17 Subtrahe pedem tuum de domo proximi tui, ne quando satiatus oderit te.	17 הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן־יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ
18 Malleus et gladius et sagitta acuta homo, qui loquitur contra proximum suum falsum testimonium.	18 מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר
19 Dens putridus et pes vacillans, qui sperat super infideli in die angustiae.	19 שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בֹּוגֵד בְּיֹום צָרָה
20 Sicut exuens pallium in die frigoris, sicut acetum in nitro, qui cantat carmina cordi tristi.	20 מַעֲדֶה בֶּגֶד ׀ בְּיֹום קָרָה חֹמֶץ עַל־נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב־רָע׃ פ
21 Si esurierit inimicus tuus, ciba illum; si sitierit, pota illum:	21 אִם־רָעֵב נַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם
22 prunas enim congregabis super caput eius, et Dominus reddet tibi.	22 כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשֹׁו וַיהוָה יְשַׁלֶּם־לָךְ
23 Ventus aquilo parturit pluvias, et faciem tristem lingua detrahens.	23 רוּחַ צָפֹון תְּחֹולֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשֹׁון סָתֶר
24 Melius est sedere in angulo domatis quam cum muliere litigiosa et in domo communi.	24 טֹוב שֶׁבֶת עַל־פִּנַּת־גָּג מֵאֵשֶׁת [מִדֹונִים כ] (מִדְיָנִים ק) וּבֵית חָבֶר
25 Aqua frigida animae sitienti et nuntius bonus de terra longinqua.	25 מַיִם קָרִים עַל־נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טֹובָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק
26 Fons turbatus pede et vena corrupta iustus cadens coram impio.	26 מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקֹור מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי־רָשָׁע
27 Mel nimium comedere non est bonum, nec quaestus gloriae est gloria.	27 אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבֹּות לֹא־טֹוב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבֹוד
28 Urbs diruta et absque muro vir, qui non potest cohibere spiritum suum.	28 עִיר פְּרוּצָה אֵין חֹומָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחֹו
	29 כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות
	30 וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְהוָה מִמָּרֹום יִשְׁאָג וּמִמְּעֹון קָדְשֹׁו יִתֵּן קֹולֹו שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
	31 בָּא שָׁאֹון עַד־קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה בַּגֹּויִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל־בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם־יְהוָה׃ ס
	32 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגֹּוי אֶל־גֹּוי וְסַעַר גָּדֹול יֵעֹור מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ
	33 וְהָיוּ חַלְלֵי יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ
	34 הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבֹוחַ וּתְפֹוצֹותִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה
	35 וְאָבַד מָנֹוס מִן־הָרֹעִים וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן
	36 קֹול צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־שֹׁדֵד יְהוָה אֶת־מַרְעִיתָם
	37 וְנָדַמּוּ נְאֹות הַשָּׁלֹום מִפְּנֵי חֲרֹון אַף־יְהוָה
	38 עָזַב כַּכְּפִיר סֻכֹּו כִּי־הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרֹון הַיֹּונָה וּמִפְּנֵי חֲרֹון אַפֹּו׃ פ