Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 4

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם	1 From whence are wars and contentions among you? Are they not hence, from your concupiscences, which war in your members?
2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם	2 You covet, and have not: you kill, and envy, and can not obtain. You contend and war, and you have not, because you ask not.
3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם	3 You ask, and receive not; because you ask amiss: that you may consume it on your concupiscences.
4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים	4 Adulterers, know you not that the friendship of this world is the enemy of God? Whosoever therefore will be a friend of this world, becometh an enemy of God.
5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו	5 Or do you think that the scripture saith in vain: To envy doth the spirit covet which dwelleth in you?
6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן	6 But he giveth greater grace. Wherefore he saith: God resisteth the proud, and giveth grace to the humble.
7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם	7 Be subject therefore to God, but resist the devil, and he will fly from you.
8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב	8 Draw nigh to God, and he will draw nigh to you. Cleanse your hands, ye sinners: and purify your hearts, ye double minded.
9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון	9 Be afflicted, and mourn, and weep: let your laughter be turned into mourning, and your joy into sorrow.
10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם	10 Be humbled in the sight of the Lord, and he will exalt you.
11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה	11 Detract not one another, my brethren. He that detracteth his brother, or he that judgeth his brother, detracteth the law, and judgeth the law. But if thou judge the law, thou art not a doer of the law, but a judge.
12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך	12 There is one lawgiver, and judge, that is able to destroy and to deliver.
13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח	13 But who art thou that judgest thy neighbour? Behold, now you that say: To day or to morrow we will go into such a city, and there we will spend a year, and will traffic, and make our gain.
14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך	14 Whereas you know not what shall be on the morrow.
15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה	15 For what is your life? It is a vapour which appeareth for a little while, and afterwards shall vanish away. For that you should say: If the Lord will, and if we shall live, we will do this or that.
16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא	16 But now you rejoice in your arrogancies. All such rejoicing is wicked.
17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא	17 To him therefore who knoweth to do good, and doth it not, to him it is sin.