Y'hoshua (יהושע) - Giosuè 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי	1 Les rois du pays au-delà du Jourdain apprirent tout cela. Aussitôt, dans la montagne comme dans la plaine, sur la côte de la Grande Mer comme dans les environs du Liban, les Hittites, Amorites, Cananéens, Périsites, Hivvites et Jébusites
2 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד	2 se rassemblèrent pour attaquer ensemble Josué et Israël.
3 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי	3 Les habitants de Gabaon savaient comment Josué avait traité Jéricho et Aï,
4 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים	4 ils eurent donc recours à une ruse. Ils prirent avec eux des provisions de voyage, mais c’étaient des sacs usés qu’ils mirent sur leurs ânes, des outres de vin râpées, crevées et réparées.
5 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים	5 Ils avaient à leurs pieds de vieilles sandales usées et rapiécées, sur eux des vêtements usagés, et le pain de leurs provisions était sec et tombait en miettes.
6 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית	6 Ils se rendirent près de Josué au camp de Guilgal, et voici ce qu’ils lui racontèrent ainsi qu’aux hommes d’Israël: “Nous venons d’un pays lointain, faites donc alliance avec nous.” Les hommes d’Israël répondirent à ces Hivvites:
7 ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית	7 “Peut-être habitez-vous au milieu de nous? Comment pourrons-nous faire alors alliance avec vous?”
8 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו	8 Mais ils répondirent à Josué: “Nous sommes tes serviteurs!” Josué ajouta: “Qui êtes-vous et d’où venez-vous?”
9 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים	9 Ils répondirent: “C’est la renommée de Yahvé, ton Dieu, qui nous a fait venir d’un pays très éloigné. Nous avons entendu parler de tout ce qu’il a fait en Égypte,
10 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות	10 de tout ce qu’il a fait aux deux rois des Amorites au-delà du Jourdain, à Sihon, roi de Heshbon, et à Og, roi du Bashan, qui étaient à Achtarot.
11 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית	11 Alors nos anciens et tous les habitants de notre pays nous ont dit: Prenez avec vous des provisions pour la route, allez au-devant d’eux et dites-leur: Nous sommes vos serviteurs, faites donc alliance avec nous.
12 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים	12 Regardez, notre pain était encore chaud quand nous l’avons pris dans nos maisons le jour où nous nous sommes mis en route pour venir vers vous, et maintenant le voilà sec, il tombe en miettes.
13 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד	13 Ces outres de vin étaient neuves quand nous les avons remplies, aujourd’hui elles sont déchirées. Voyez nos vêtements et nos sandales: ils sont usés, tellement le voyage a été long.”
14 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו	14 Les hommes d’Israël partagèrent avec eux leurs provisions sans consulter l’oracle de Yahvé.
15 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה	15 Josué leur donna la paix et conclut avec eux une alliance qui leur garantissait la vie sauve, après quoi, les chefs de la communauté leur prêtèrent serment.
16 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים	16 Mais trois jours après la conclusion de cette alliance, ils apprirent que ces gens étaient des voisins et qu’ils habitaient au milieu d’eux.
17 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים	17 Les Israélites se mirent en route et le troisième jour ils atteignirent leurs villes. C’étaient Gabaon, Kéfira, Béérot et Kiryat-Yéarim.
18 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים	18 Les Israélites ne les mirent pas à mort, car les chefs de la communauté leur avaient prêté serment au nom de Yahvé, le Dieu d’Israël, mais toute la communauté murmura contre les chefs.
19 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם	19 Les chefs répondirent à la communauté: “Nous leur avons fait un serment au nom de Yahvé, le Dieu d’Israël: maintenant, nous ne pouvons plus porter la main sur eux.
20 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם	20 Voici comment nous allons agir: nous les laisserons en vie pour ne pas attirer sur nous un fléau, à cause du serment que nous leur avons fait.
21 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים	21 Mais ils feront les corvées de toute la communauté, ils fendront le bois et iront puiser l’eau.” Voilà ce que décidèrent les chefs.
22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים	22 Josué les réunit et leur dit: “Pourquoi nous avoir menti? Vous avez dit que vous veniez de très loin, alors que vous habitez au milieu de nous.
23 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי	23 Maintenant vous êtes maudits, vous serez pour toujours esclaves, vous fendrez le bois et vous puiserez l’eau pour la Maison de mon Dieu.”
24 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה	24 Ils répondirent à Josué: “On nous avait fait savoir les instructions de Yahvé, ton Dieu, à Moïse son serviteur: Yahvé vous donnerait tout le pays et vous deviez exterminer devant vous tous ses habitants. Nous avions très peur pour nos vies et c’est pourquoi nous avons agi de la sorte.
25 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה	25 Maintenant nous sommes entre tes mains, traite-nous comme cela te paraîtra bon et juste.”
26 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום	26 Josué ne les livra donc pas aux Israélites, ils ne furent pas mis à mort,
27 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר	27 mais dès ce jour ils durent fendre le bois et puiser l’eau pour la communauté, pour l’autel de Yahvé, dans le lieu que lui-même devait choisir. Ils le font encore.