Y'hoshua (יהושע) - Giosuè 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל	1 Voici l’héritage des Israélites au pays de Canaan. Voici ce que le prêtre Éléazar, Josué fils de Noun, et les chefs des clans des tribus d’Israël leur donnèrent en héritage.
2 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה	2 On partagea l’héritage par le sort, comme Yahvé l’avait ordonné par la voix de Moïse, entre neuf tribus et demie.
3 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם	3 Moïse avait en effet donné un héritage aux deux tribus et demie de l’autre côté du Jourdain. Il n’avait pas donné d’héritage aux Lévites au milieu d’eux,
4 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם	4 mais par ailleurs les fils de Joseph formaient deux tribus: Manassé et Éphraïm. Les Lévites ne reçurent rien d’autre que les villes où ils habitaient, avec les terres qui les entouraient, pour leurs troupeaux et leurs biens.
5 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ	5 Les Israélites partagèrent le pays en se conformant à l’ordre que Yahvé avait donné à Moïse.
6 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע	6 Les fils de Juda vinrent trouver Josué à Guilgal et Caleb, fils de Yéfouné le Kénizite, lui dit: “Tu sais ce que Yahvé a dit à Moïse, l’homme de Dieu, à mon sujet et au tien, lorsque nous étions à Qadesh-Barné.
7 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי	7 J’avais 40 ans lorsque Moïse, le serviteur de Yahvé, m’envoya de Qadesh-Barné pour reconnaître le pays, et je lui ai fait mon rapport en toute sincérité.
8 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי	8 Alors que mes frères qui étaient montés avec moi décourageaient le peuple, je suis resté fidèle à Yahvé mon Dieu.
9 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי	9 C’est pourquoi ce jour-là Moïse a fait ce serment: Le pays que ton pied a foulé sera ton héritage et celui de tes descendants pour toujours, parce que tu as suivi fidèlement Yahvé mon Dieu.
10 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה	10 Cela fait 45 ans que Yahvé a adressé cette parole à Moïse alors qu’Israël marchait dans le désert, et Yahvé m’a conservé en vie comme il l’avait promis. J’ai maintenant 85 ans,
11 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא	11 mais je suis encore aussi solide qu’au jour où Moïse m’a envoyé. Je suis aussi fort maintenant qu’autrefois, aussi bien pour combattre que pour aller et venir.
12 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה	12 Donne-moi donc cette montagne dont Yahvé a parlé ce jour-là. Tu l’as entendu toi-même alors: là se trouvent les Anakim, dans leurs villes grandes et fortifiées, mais Yahvé sera avec moi et je réussirai à les chasser comme Yahvé l’a dit.
13 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה	13 Josué bénit Caleb fils de Yéfouné et lui donna Hébron en héritage.
14 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל	14 C’est pour cela qu’Hébron a fait partie jusqu’à ce jour de l’héritage de Caleb, fils de Yéfouné le Kénizite, car il avait suivi fidèlement Yahvé, le Dieu d’Israël.
15 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה	15 Hébron s’appelait autrefois Kiryat-Arba (cet Arba était en effet le grand homme des Anakim); et avec cela le pays se reposa de la guerre.