Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם	1 "My brothers and fathers, listen to what I am about to say to you in my defense."
2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר	2 When they heard him addressing them in Hebrew they became all the more quiet. And he continued,
3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום	3 "I am a Jew, born in Tarsus in Cilicia, but brought up in this city. At the feet of Gamaliel I was educated strictly in our ancestral law and was zealous for God, just as all of you are today.
4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים	4 I persecuted this Way to death, binding both men and women and delivering them to prison.
5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו	5 Even the high priest and the whole council of elders can testify on my behalf. For from them I even received letters to the brothers and set out for Damascus to bring back to Jerusalem in chains for punishment those there as well.
6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים	6 "On that journey as I drew near to Damascus, about noon a great light from the sky suddenly shone around me.
7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני	7 I fell to the ground and heard a voice saying to me, 'Saul, Saul, why are you persecuting me?'
8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו	8 I replied, 'Who are you, sir?' And he said to me, 'I am Jesus the Nazorean whom you are persecuting.'
9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו	9 My companions saw the light but did not hear the voice of the one who spoke to me.
10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות	10 I asked, 'What shall I do, sir?' The Lord answered me, 'Get up and go into Damascus, and there you will be told about everything appointed for you to do.'
11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק	11 Since I could see nothing because of the brightness of that light, I was led by hand by my companions and entered Damascus.
12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם	12 "A certain Ananias, a devout observer of the law, and highly spoken of by all the Jews who lived there,
13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו	13 came to me and stood there and said, 'Saul, my brother, regain your sight.' And at that very moment I regained my sight and saw him.
14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו	14 Then he said, 'The God of our ancestors designated you to know his will, to see the Righteous One, and to hear the sound of his voice;
15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת	15 for you will be his witness before all to what you have seen and heard.
16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו	16 Now, why delay? Get up and have yourself baptized and your sins washed away, calling upon his name.'
17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה	17 "After I had returned to Jerusalem and while I was praying in the temple, I fell into a trance
18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי	18 and saw the Lord saying to me, 'Hurry, leave Jerusalem at once, because they will not accept your testimony about me.'
19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך	19 But I replied, 'Lord, they themselves know that from synagogue to synagogue I used to imprison and beat those who believed in you.
20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו	20 And when the blood of your witness Stephen was being shed, I myself stood by giving my approval and keeping guard over the cloaks of his murderers.'
21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך	21 Then he said to me, 'Go, I shall send you far away to the Gentiles.'"
22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה	22 They listened to him until he said this, but then they raised their voices and shouted, "Take such a one as this away from the earth. It is not right that he should live."
23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה	23 And as they were yelling and throwing off their cloaks and flinging dust into the air,
24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו	24 the cohort commander ordered him to be brought into the compound and gave instruction that he be interrogated under the lash to determine the reason why they were making such an outcry against him.
25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט	25 But when they had stretched him out for the whips, Paul said to the centurion on duty, "Is it lawful for you to scourge a man who is a Roman citizen and has not been tried?"
26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא	26 When the centurion heard this, he went to the cohort commander and reported it, saying, "What are you going to do? This man is a Roman citizen."
27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן	27 Then the commander came and said to him, "Tell me, are you a Roman citizen?" "Yes," he answered.
28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה	28 The commander replied, "I acquired this citizenship for a large sum of money." Paul said, "But I was born one."
29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו	29 At once those who were going to interrogate him backed away from him, and the commander became alarmed when he realized that he was a Roman citizen and that he had had him bound.
30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם	30 The next day, wishing to determine the truth about why he was being accused by the Jews, he freed him and ordered the chief priests and the whole Sanhedrin to convene. Then he brought Paul down and made him stand before them.