Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 12

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל	1 Now at the same time, king Herod extended his hand, in order to afflict some from the Church.
2 וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב	2 Then he killed James, the brother of John, with the sword.
3 וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות	3 And seeing that it pleased the Jews, he set out next to apprehend Peter also. Now it was the days of Unleavened Bread.
4 ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם	4 So when he had apprehended him, he sent him into prison, handing him over into the custody of four groups of four soldiers, intending to produce him to the people after the Passover.
5 פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים	5 And so Peter was detained in prison. But prayers were being made without ceasing, by the Church, to God on his behalf.
6 ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר	6 And when Herod was ready to produce him, in that same night, Peter was sleeping between two soldiers, and was bound with two chains. And there were guards in front of the door, guarding the prison.
7 והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו	7 And behold, an Angel of the Lord stood near, and a light shined forth in the cell. And tapping Peter on the side, he awakened him, saying, “Rise up, quickly.” And the chains fell from his hands.
8 ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי	8 Then the Angel said to him: “Dress yourself, and put on your boots.” And he did so. And he said to him, “Wrap your garment around yourself and follow me.”
9 ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו	9 And going out, he followed him. And he did not know this truth: that this was being done by an Angel. For he thought that he was seeing a vision.
10 ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם	10 And passing by the first and second guards, they came to the iron gate which leads into the city; and it opened for them by itself. And departing, they continued on along a certain side street. And suddenly the Angel withdrew from him.
11 ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים	11 And Peter, returning to himself, said: “Now I know, truly, that the Lord sent his Angel, and that he rescued me from the hand of Herod and from all that the people of the Jews were anticipating.”
12 הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד	12 And as he was considering this, he arrived at the house of Mary, the mother of John, who was surnamed Mark, where many were gathered and were praying.
13 וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי	13 Then, as he knocked at the door of the gate, a girl went out to answer, whose name was Rhoda.
14 ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער	14 And when she recognized the voice of Peter, out of joy, she did not open the gate, but instead, running in, she reported that Peter stood before the gate.
15 ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא	15 But they said to her, “You are crazy.” But she reaffirmed that this was so. Then they were saying, “It is his angel.”
16 ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו	16 But Peter was persevering in knocking. And when they had opened, they saw him and were astonished.
17 והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר	17 But motioning to them with his hand to be silent, he explained how the Lord had led him away from prison. And he said, “Inform James and those brothers.” And going out, he went away to another place.
18 הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו	18 Then, when daylight came, there was no small commotion among the soldiers, as to what had happened concerning Peter.
19 ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם	19 And when Herod had requested him and did not obtain him, having had the guards interrogated, he ordered them led away. And descending from Judea into Caesarea, he lodged there.
20 ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך	20 Now he was angry with those of Tyre and Sidon. But they came to him with one accord, and, having persuaded Blastus, who was over the bedchamber of the king, they petitioned for peace, because their regions were supplied with food by him.
21 ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו	21 Then, on the appointed day, Herod was clothed in kingly apparel, and he sat in the judgment seat, and he gave a speech to them.
22 ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם	22 Then the people were crying out, “The voice of a god, and not of a man!”
23 ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע	23 And immediately, an Angel of the Lord struck him down, because he had not given honor to God. And having been consumed by worms, he expired.
24 ודבר אלהים הולך ורב	24 But the word of the Lord was increasing and multiplying.
25 וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס	25 Then Barnabas and Saul, having completed the ministry, returned from Jerusalem, bringing with them John, who was surnamed Mark.