Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 16

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך	1 And he said also to his disciples: There was a certain rich man who had a steward: and the same was accused unto him, that he had wasted his goods.
2 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד	2 And he called him, and said to him: How is it that I hear this of thee? give an account of thy stewardship: for now thou canst be steward no longer.
3 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש	3 And the steward said within himself: What shall I do, because my lord taketh away from me the stewardship? To dig I am not able; to beg I am ashamed.
4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי	4 I know what I will do, that when I shall be removed from the stewardship, they may receive me into their houses.
5 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני	5 Therefore calling together every one of his lord's debtors, he said to the first: How much dost thou owe my lord?
6 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים	6 But he said: An hundred barrels of oil. And he said to him: Take thy bill and sit down quickly, and write fifty.
7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים	7 Then he said to another: And how much dost thou owe? Who said: An hundred quarters of wheat. He said to him: Take thy bill, and write eighty.
8 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור	8 And the lord commended the unjust steward, forasmuch as he had done wisely: for the children of this world are wiser in their generation than the children of light.
9 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם	9 And I say to you: Make unto you friends of the mammon of iniquity; that when you shall fail, they may receive you into everlasting dwellings.
10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה	10 He that is faithful in that which is least, is faithful also in that which is greater: and he that is unjust in that which is little, is unjust also in that which is greater.
11 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם	11 If then you have not been faithful in the unjust mammon; who will trust you with that which is the true?
12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם	12 And if you have not been faithful in that which is another's; who will give you that which is your own?
13 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון	13 No servant can serve two masters: for either he will hate the one, and love the other; or he will hold to the one, and despise the other. You cannot serve God and mammon.
14 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו	14 Now the Pharisees, who were covetous, heard all these things: and they derided him.
15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים	15 And he said to them: You are they who justify yourselves before men, but God knoweth your hearts; for that which is high to men, is an abomination before God.
16 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה	16 The law and the prophets were until John; from that time the kingdom of God is preached, and every one useth violence towards it.
17 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה	17 And it is easier for heaven and earth to pass, than one tittle of the law to fall.
18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא	18 Every one that putteth away his wife, and marrieth another, committeth adultery: and he that marrieth her that is put away from her husband, commmitteth adultery.
19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום	19 There was a certain rich man, who was clothed in purple and fine linen; and feasted sumptuously every day.
20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות	20 And there was a certain beggar, named Lazarus, who lay at his gate, full of sores,
21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו	21 Desiring to be filled with the crumbs that fell from the rich man's table, and no one did give him; moreover the dogs came, and licked his sores.
22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר	22 And it came to pass, that the beggar died, and was carried by the angels into Abraham's bosom. And the rich man also died: and he was buried in hell.
23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו	23 And lifting up his eyes when he was in torments, he saw Abraham afar off, and Lazarus in his bosom:
24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה	24 And he cried, and said: Father Abraham, have mercy on me, and send Lazarus, that he may dip the tip of his finger in water, to cool my tongue: for I am tormented in this flame.
25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער	25 And Abraham said to him: Son, remember that thou didst receive good things in thy lifetime, and likewise Lazareth evil things, but now he is comforted; and thou art tormented.
26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו	26 And besides all this, between us and you, there is fixed a great chaos: so that they who would pass from hence to you, cannot, nor from thence come hither.
27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי	27 And he said: Then, father, I beseech thee, that thou wouldst send him to my father's house, for I have five brethren,
28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה	28 That he may testify unto them, lest they also come into this place of torments.
29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון	29 And Abraham said to him: They have Moses and the prophets; let them hear them.
30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו	30 But he said: No, father Abraham: but if one went to them from the dead, they will do penance.
31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו	31 And he said to him: If they hear not Moses and the prophets, neither will they believe, if one rise again from the dead.