Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 21

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים	1 And when they had drawn near to Jerusalem, and had arrived at Bethphage, at the Mount of Olives, then Jesus sent two disciples,
2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי	2 saying to them: “Go into the town that is opposite you, and immediately you will find a donkey tied, and a colt with her. Release them, and lead them to me.
3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם	3 And if anyone will have said anything to you, say that the Lord has need of them. And he will promptly dismiss them.”
4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר	4 Now all this was done in order to fulfill what was spoken through the prophet, saying,
5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות	5 “Tell the daughter of Zion: Behold, your king comes to you meekly, sitting on a donkey and on a colt, the son of one accustomed to the yoke.”
6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע	6 Then the disciples, going out, did just as Jesus instructed them.
7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם	7 And they brought the donkey and the colt, and they laid their garments on them, and they helped him sit upon them.
8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך	8 Then a very numerous crowd spread their garments on the way. But others cut branches from the trees and scattered them on the way.
9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים	9 And the crowds that preceded him, and those that followed, cried out, saying: “Hosanna to the Son of David! Blessed is he who comes in the name of the Lord. Hosanna in the highest!”
10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה	10 And when he had entered into Jerusalem, the entire city was stirred up, saying, “Who is this?”
11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל	11 But the people were saying, “This is Jesus, the Prophet from Nazareth of Galilee.”
12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים	12 And Jesus entered into the temple of God, and he cast out all who were selling and buying in the temple, and he overturned the tables of the money changers and the chairs of the vendors of doves.
13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים	13 And he said to them: “It is written: ‘My house shall be called a house of prayer. But you have made it into a den of robbers.’ ”
14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם	14 And the blind and the lame drew near to him in the temple; and he healed them.
15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם	15 Then the leaders of the priests and the scribes became indignant, seeing the miracles that he wrought, and the children crying out in the temple, saying, “Hosanna to the Son of David!”
16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז	16 And they said to him, “Do you hear what these ones are saying?” But Jesus said to them, “Certainly. Have you never read: For out of the mouth of babes and infants, you have perfected praise?”
17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם	17 And leaving them behind, he went out, beyond the city, into Bethania, and he lodged here.
18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב	18 Then, as he was returning to the city in the morning, he was hungry.
19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם	19 And seeing a certain fig tree beside the way, he approached it. And he found nothing on it, except only leaves. And he said to it, “May fruit never spring forth from you, for all time.” And immediately the fig tree was dried up.
20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם	20 And seeing this, the disciples wondered, saying, “How did it dry up so quickly?”
21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה	21 And Jesus responded to them by saying: “Amen I say to you, if you have faith and do not hesitate, not only shall you do this, concerning the fig tree, but even if you would say to this mountain, ‘Take and cast yourself into the sea,’ it shall be done.
22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו	22 And all things whatsoever that you shall ask for in prayer: believing, you shall receive.”
23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת	23 And when he had arrived at the temple, as he was teaching, the leaders of the priests and the elders of the people approached him, saying: “By what authority do you do these things? And who has given this authority to you?”
24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה	24 In response, Jesus said to them: “I also will question you with one word: if you tell me this, I also will tell you by what authority I do these things.
25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר	25 The baptism of John, where was it from? Was it from heaven, or from men?” But they thought within themselves, saying:
26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא	26 “If we say, ‘From heaven,’ he will say to us, ‘Then why did you not believe him?’ But if we say, ‘From men,’ we have the crowd to fear, for they all hold John to be a prophet.”
27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	27 And so, they answered Jesus by saying, “We do not know.” So he also said to them: “Neither will I tell you by what authority I do these things.
28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי	28 But how does it seem to you? A certain man had two sons. And approaching the first, he said: ‘Son, go out today to work in my vineyard.’
29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך	29 And responding, he said, ‘I am not willing.’ But afterwards, being moved by repentance, he went.
30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך	30 And approaching the other, he spoke similarly. And answering, he said, ‘I am going, lord.’ And he did not go.
31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים	31 Which of the two did the will of the father?” They said to him, “The first.” Jesus said to them: “Amen I say to you, that tax collectors and prostitutes shall precede you, into the kingdom of God.
32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו	32 For John came to you in the way of justice, and you did not believe him. But the tax collectors and the prostitutes believed him. Yet even after seeing this, you did not repent, so as to believe him.
33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק	33 Listen to another parable. There was a man, the father of a family, who planted a vineyard, and surrounded it with a hedge, and dug a press in it, and built a tower. And he loaned it out to farmers, and he set out to sojourn abroad.
34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו	34 Then, when the time of the fruits drew near, he sent his servants to the farmers, so that they might receive its fruits.
35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו	35 And the farmers apprehended his servants; they struck one, and killed another, and stoned yet another.
36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם	36 Again, he sent other servants, more than before; and they treated them similarly.
37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו	37 Then, at the very end, he sent his son to them, saying: ‘They will revere my son.’
38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו	38 But the farmers, seeing the son, said among themselves: ‘This is the heir. Come, let us kill him, and then we will have his inheritance.’
39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו	39 And apprehending him, they cast him outside the vineyard, and they killed him.
40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם	40 Therefore, when the lord of the vineyard arrives, what will he do to those farmers?”
41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו	41 They said to him, “He will bring those evil men to an evil end, and he will loan out his vineyard to other farmers, who shall repay to him the fruit in its time.”
42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו	42 Jesus said to them: “Have you never read in the Scriptures: ‘The stone that the builders have rejected has become the cornerstone. By the Lord has this been done, and it is wonderful in our eyes?’
43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה	43 Therefore, I say to you, that the kingdom of God will be taken away from you, and it shall be given to a people who shall produce its fruits.
44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו	44 And whoever will have fallen on this stone shall be broken, yet truly, on whomever it shall fall, it will crush him.”
45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר	45 And when the leaders of the priests, and the Pharisees had heard his parables, they knew that he was speaking about them.
46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו	46 And though they sought to take hold of him, they feared the crowds, because they held him to be a prophet.