1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו | 1 La quatrième année du roi Darius, la parole de Yahvé fut adressée à Zacharie, le quatrième jour du neuvième mois (c’est le mois de Kisleu). |
2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה | 2 La ville de Béthel avait envoyé Saréser avec ses hommes pour supplier Yahvé |
3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים | 3 et pour poser cette question aux prêtres de la Maison de Yahvé et aux prophètes: “Devons-nous pleurer au cinquième mois et faire des pénitences comme nous l’avons fait durant tant d’années?” |
4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר | 4 Alors cette parole de Yahvé Sabaot me fut adressée: |
5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני | 5 “Tu diras ceci à tous les résidents et aux prêtres: Lorsque vous avez jeûné et pleuré au cinquième et au septième mois durant 70 ans, était-ce moi qui vous faisais jeûner? |
6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים | 6 C’est vous qui choisissiez de jeûner, ou de boire et de manger. |
7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב | 7 “Sans doute avez-vous oublié les paroles que Yahvé faisait dire aux anciens prophètes, lorsque Jérusalem était habitée et prospère, ainsi que les villes d’alentour, lorsque le Négueb et le Bas-Pays étaient habités. |
8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר | 8 NO TEXT |
9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו | 9 “Voici ce que disait Yahvé Sabaot: ‘Rendez la justice avec droiture, pratiquez la bonté et la miséricorde les uns envers les autres. |
10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם | 10 N’opprimez ni la veuve, ni l’orphelin, ni l’étranger, ni le pauvre; ne cherchez pas à vous faire du mal les uns aux autres.’ |
11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע | 11 “Mais vos pères ont refusé d’écouter, refusé d’obéir; ils ont fait la sourde oreille. |
12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות | 12 Ils se sont fait un cœur de pierre pour ne pas écouter cet enseignement et ces paroles que Yahvé Sabaot proclamait par la voix des prophètes d’autrefois. Alors la colère de Yahvé Sabaot s’est déchaînée: |
13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות | 13 ‘Puisque vous n’avez pas écouté quand Yahvé appelait, maintenant il ne vous écoutera pas quand vous l’appellerez - parole de Yahvé Sabaot.’ |
14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה | 14 “Je les ai donc emportés comme fait l’ouragan et dispersés parmi les nations qu’ils ne connaissaient pas. Et derrière eux le pays est resté ravagé, inhabité: d’une terre fertile ils ont fait un désert.” |